עברו ימים חלפו שבועות ועל בימת אולם ‘תמר’ עמד ראש העיר הנבחר שמוליק גרינברג, כן אותו גרינברג שאמר שאפשר לעשות את הדברים אחרת, והכריז: אני אהיה ראש העיר של כולם. הוא מינה סביבו אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, ובחר מנכ”ל עירייה ומהנדס העיר על פי שיקולים מקצועיים בלבד ללא זיקה חברית, פוליטית או דתית. הוא בחר אנשים עם ניסיון קודם שנשאו את אותו תפקיד בעירייה אחרת. מה הביא אותו לכך ומדוע את הניסיון שהוא דורש מאחרים הוא לא דורש מעצמו?

התשובה לכך היא מאוד פשוטה: גרינברג ראה בחייו מספיק מינויים שנולדו בחטא מתוך שיקולים זרים. ההיא דומה לי באג’נדה, וההיא עשתה כל כך הרבה רעש ניתן לה תפקיד כדי שתשתוק…

הוא ראה כיצד מקימים אגפים ומחלקות חדשות ומיותרות, מכניסים עובדים “שזכו” במכרזים של פרוייקטים ממשרדים אחרים, כי מגיע להם….. הוא הבין שעם התנהלות כזו הוא לא יוכל להשלים, הוא חייב לעזוב את ירושלים ולנהל בעצמו את העיר.

המינויים הכושלים הללו הובילו לפיטורים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב לצביר של אנשים לא מקצועיים בעלי יעילות אפסית, אשר גרמו לנזק יותר מאשר מתועלת.

וכי יעלה על הדעת לבחור מנתח רק לפי מידת המתיקות שלו כלפינו?

גרינברג ראה את מלכות החונטות השולטת בכל פינה שמשחיתה ומקלקלת כל חלקה טובה, וקבע: אני ארוץ לראשות העיר, ואעשה זאת אחרת! אמר ולא יסף.

כי מנהיג שתופר מכרז ל’ניסו’ (חס וחלילה תופר, הכל נעשה בצורה חוקית) רק בגלל ש’כפרה עליו’, הוא מנהיג שלא יכול לנהל אפילו נגרייה משפחתית.

אני מכיר אנשים שגרינברג חייב להם, הם באו אליו לאחר הבחירות ואמרו לו הב לנו את התפקיד הזה והזה אני עומד בדרישות הסף, גרינברג שאל אותם האם מילאתם את אותו תפקיד בעירייה אחרת? אמרו לו לא, אמר להם אז אני מחפש רק אנשים בעלי ניסיון. את הסיפור הזה שמעתי מכמה וכמה אנשים. זה הטוהר שאנו מצפים ממנהיג.

קחו לדוגמה את המכרז האחרון לבחירת מהנדס העיר, כמה וכמה מהנדסים ניגשו למכרז, אתם חושבים שלא היה מהנדס מטעם? היה גם היה, הוא יעבור לנו חלק בגרון אמר אותו האיש, אך לא אחד כמו גרינברג יפול למלכודת הזו, הוא חיפש מישהו מקצועי.

ומה עם ההוא שגרינברג חייב לו שרתח מזעם שעה שהאיש מטעמו הוסר מהרשימה? אה ההוא יקבל שוקולדים ומיני מתיקה, אל תדאגו, אך מינוי של מישהו מטעמו? בשום אופן!!!

גרינברג לא ימכור את העיר עבור אף אחד.

אם כן על פי האבנים שגרינברג ליקט עד כה והכניסם לתרמילו אנו יכולים להבחין כי הוא בחר ב’טוהר’ ומינה אנשים מקצועיים, ללא קשר האם הם חובשים…. ומה הם חושבים.

ובהיותו ראש העיר של כולם הוא מארגן אירועים עם שירת נשים, וכל הנציגים גם החרדיים מגיעים מתוך אהבת הזולת וכבוד הדדי, הוא אף מינה אשה לראש המטה שלו, אום שמום!

ומי שלא טוב לו, יום טוב לו.

בשלטון גרינברג הכיוון המסתמן: הכל יעשה בשקיפות ובנקיון כפיים, גם האופי ברור, אף אחד לא יכפה את אורח חייו על השני. נתפלל ונייחל שימשיך ככה, יותר מזה אנחנו לא צריכים.

אז האם גרינברג צדק שאפשר אחרת?

חייבים אחרת!!!