חברת מועצת העיר תמי זוסמן: בעקבות הפרסום ב"מיטב החדשות" נחשפתי לפער מטריד בין ההחלטות התכנוניות בעיר לבין מה שמתרחש בפועל בשטח באזור נחל קידרון.
בעוד ועדת המשנה לתכנון ובנייה מתכנסת מחר (26.2) לדון בערעורים שהגשנו חבר מועצת העיר נתי גבאי ואני נגד החלטות הוועדה המקומית לקידום בנייה מאסיבית וציפוף דורסני ברחבי העיר, מתברר כי מול הווילה של ראש העיר שמוליק גרינברג, כבר נקבעו “עובדות בשטח” לכאורה בניגוד לרוח ההליכים התכנוניים שהוא עצמו מקדם ואמור לפקח עליהם. על אותם מהלכים בדיוק אנו נאבקים בעקביות, נתי גבאי ואני, לאורך זמן למען צורכי התושבים כולם ובכל רחבי העיר.
כחברת מועצת העיר, אני נאבקת כבר קרוב לשנה נגד מדיניות של בנייה מסיבית שמקדמים ראש העיר והוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברחבי בית שמש מדיניות שלכאורה מקריסה את העיר תשתיתית וחברתית. במקביל, נלקחים שוב ושוב שטחים ירוקים יקרי ערך בשכונות שונות בעיר בנווה שמיר, ברמה ד’ ובשכונת המשקפיים לטובת עוד ועוד יחידות דיור, אף שאין מחסור בדיור בעיר, אך יש מחסור חמור בשטחים ירוקים, מוסדות ציבור ותשתיות תומכות.
במקביל למאבק הציבורי, אני מקדמת גם מאבק משפטי מתמשך, הכולל ריבוי התנגדויות מטעם תושבים מכל רחבי העיר בוועדה המחוזית ואף מייצגת את הציבור באופן ישיר בוועדות ההתנגדות.
על הרקע הזה, המראות מנחל קידרון מקוממים במיוחד: בעוד שבשכונות שלמות הופכים שטחים ירוקים לבטון, דווקא מול ביתו של ראש העיר שמוליק גרינברג נשמר שטח ירוק כפארק מטופח צעד שמעלה לכאורה את ערך הנכס הפרטי, בזמן ששאר העיר נחנקת מצפיפות, רעש וחוסר תשתיות. זאת אף שעל פי עדויות מתושבי השכונה, קיים באזור כבר פארק בנוי ונגיש לציבור. לפי דיווחים וסיורים במקום, העבודות בשטח החלו ואף הושלמו בחלקן עוד בטרם הושלמו ההליכים התכנוניים קביעת עובדות בשטח שמעוררת לכאורה שאלות קשות על שוויון, שקיפות וניגוד עניינים לכאורה.
לא ייתכן שלציבור נאמר פעם אחר פעם שאין ברירה אלא “לפצות” על גידול אוכלוסייה באמצעות ציפוף וביטול שטחים ירוקים אך מול ביתו של ראש העיר מיושם דין אחר. זו לכאורה אפליה תכנונית ורמיסה של צורכי הציבור הרחב.
אני קוראת לעצור לאלתר כל קידום או ביצוע בשטח בנחל קידרון עד להשלמת ההליכים התכנוניים ולבירור ציבורי מלא של אופן קבלת ההחלטות.
דין נחל קידרון כדין נווה שמיר, רמה ד’ ושכונת המשקפיים ודין ראש העיר כדין כל תושב ותושבת בעיר.
המאבק שלי הוא על עיר שמתוכננת בהגינות, בשקיפות ובשוויון לא עיר שבה לכאורה “מי שאוחז במצקת” דואג לכאורה שהסיר שלו יישאר ירוק, בזמן שלציבור נשאר רק הבטון.
