סרן (במיל’) ליאור סיון הובא היום למנוחות
-
מיטב - החדשות של בית שמש
אלפים ליוו היום (ד’) למנוחות את סרן (במיל’) ליאור סיון תושב העיר בית שמש שנפל אמש (ג’) בקרב בדרום עזה. בן 32 היה במותו. הותיר אחריו אשה בחודש התשיעי להריונה, ובן. יהי זכרו ברוך.
העיר בית שמש הוכתה בתדהמה עם הוודע דבר נפילתו של אחד מטובי בניה בקרב עקוב מדם אמש ברצועת עזה.
ליאור היה קצין בחטיבת שריון במילואים בגדוד 363 בחטיבת הראל, תושב שכונת רמת בית שמש ה’ (נווה שמיר), הוא היה סמל ודוגמה עבור כולנו, איך לחיות בשכונה מעורבת באהבה ואחווה, ללא מחלוקות.
לראשונה התוודעתי לליאור במוצאי שבת לפני שנה וחצי. שמעתי שיש מריבות בין השכנים ברמה ה’ בעקבות בית כנסת שפתחו באחד הבניינים, המיסב הפרעה לשכנים.
אחד השכנים הקיצוניים שפך צבע על דלת בית הכנסת, זרק ביצים והחלה תגרה בין השכנים, ראיתי את הוויכוחים שבעקבותיהם הגיעה ניידת משטרה על מנת להפריד בין הניצים. לפתע מזווית העין אני רואה שני תושבים המשוחחים בינהם, האחד עוזר וולס, חרדי לבוש בחליפת זברה והשני ליאור סיון לא דתי לבוש בגופייה עם כלב, שאלתי אותם איך אתם מסתדרים כאן ביחד? ליאור לא הבין את השאלה וענה כי השכנים החרדים לא מפריעים לו, והמעט שכן מפריע לו הוא מוכן להתפשר ולוותר.
כשהגענו לגור כאן מספר לי ליאור הגעתי לאשתי וסיפרתי לה בשמחה כי שוחחתי עם השכן ממול עוזר (בעל חליפת זברה) והוא ממש נחמד, הייתי מאושר.
השכן החרדי עוזר סיפר כי התושבים החילוניים כלל לא מפריעים לו, ועל מנת לקיים חיים תקינים דרושים קרוואנים לבית כנסת, ליאור ענה לו אני מסכים לחתום לך עכשיו על קרוואן!!! להזכירכם התפילה בלובי מפריעה לכולם.
עוד סיפר לי ליאור כי יש בין החילוניים לדתיים בנווה שמיר יחסי שכנות מאד טובים, לדוגמה גם אשתי וגם אני מחזיקים ברכב והיינו זקוקים לחנייה נוספת, בקשתי רשות מהשכן החרדי שגר איתנו בקומה לחנות בחנייה שלו מאחר ואין לו רכב, והשכן נעתר מיד לבקשתי, רק הוא ביקש שלא אסע ברכב שחונה בחניה שלו בשבת. ליאור ועוזר ביקשו ממני לא לצלם אותם וכיבדתי.
לאחר השיחה הפייסנית הזו גם השוטרים עזבו את המקום.
נדהמתי מאד מליאור ומשכנו עוזר, ושמחתי לראות שיש כאלו אנשים בנוה שמיר.
ביום ג’ למרבה הצער התברר לי כי אותו ליאור בעל הלב הענק והמכיל, נהרג על שמירת המולדת.
מערכת החדשות ‘מיטב’ משתתפת בצער המשפחה.
גם משפחתם של ליאור ואשתו ליאב הם מבית שמש. ליאב לבית משפחת צ’אס היא בתה של אורלי פסיכולוגית בשפ”ח בעיריית בית שמש.
הוריו של ליאור הם דן ועדינה תושבי העיר הותיקה לשעבר, שעברו רק לפני שבוע וחצי לאשקלון.
ביום ד’ בשעה 13:15 ליוו תושבי העיר בית שמש את הוריה של ליאב לבית העלמין כשהם אוחזים בידהם דגלי ישראל.
ביוזמה פרטית ניצבה משפחה אחת בכניסה לבית העלמין וקיבלה את הבאים עם דגלים.
בשעה 14:00 אלפים ליוו את ליאור בדרכו האחרונה, צה”ל ערך לכבודו הלוויה צבאית מכובדת. השתתפו בהלוויה ראש העיר ד”ר עליזה בלוך, סגן שר החקלאות משה אבוטבול, סגני ראש העיר משה שטרית ורינה הולנדר, המשנה לראש העיר יצחק אלמליח, יו”ר הציונות הדתית נתי גבאי, חמוה”ע אלישיב גוטמן, מנכ”ל העירייה יוחנן מאלי, מנהל אגף חירום ובטחון צחי אלימלך, מנהל מחלקת התרבות איציק קניזו, מפקד היקל”ר אל”מ רונן בוקובזה, יו”ר ארגון עזרת אחים אבריימי קאפ, יו”ר ארגון הכל מהלב מאיר בלוך ועוד.
אביו ומשפחתו אמרו עליו קדיש, ולאחריו סא”ל אמיר צרפתי נפרד ממנו:
ליאור, אנו ניצבים כאן לידך, חבריך לצבא עדיין נלחמים מול האויב בעזה בנחישות ובגבורה, ונבצר מהם להיפרד ממך בדרכך האחרונה.
הצטרפת לקורס קצינים, פיקדת על חיילים רבים וזכית לשבחים אינספור. כל משימה שהגיעה אליך בוצעה על הצד הטוב ביותר ובצורה המקצועית ביותר.
השקעת בפקודים שלך המון, דאגת להם תוך מסירות נפש גבוהה. היית להם לחבר ולאיש שיחה ובעל עצה נכונה, כל זאת על מנת להעצים את הלוחמים שלך.
היית אהוב על הבריות.
אחריו ספד לו אביו דן סיון:
אין מילים לתאר את הצער על בן שנפל במלחמה בגיל כל כך צעיר, בעל נפלא ואב לבן שעדיין לא מלאו לו 3, ותינוקת שלא תראה אותו לעולם.
ליאור כשמו כן הוא, הוא נתן אור לכולם.
הוא היה מהנדס מכונות שהמציא כסא גלגלים שיכול להיכנס למים.
הכאב על לכתו של ליאור ישאר עמנו עד סוף ימינו. רק ה’ יודע למה הוא לוקח את הטובים ביותר ואנו נשארים לסבול על אובדנם.
אחריו ספד לו אחיו גבריאל:
ליאור אחי האהוב, שוחחתי איתך שעות לפני האסון ולא אמרתי לך כמה אני מעריך ומעריץ אותך.
אני סיימתי עם החטיבה שלי את המשימה בבית חנון וחיכיתי שגם אתה תסיים אותה, ונעביר יחד חוויות שרק אתה ואני נבין.
לקחתי על עצמי משימה שתהיה בלידה של ליאב, ולצערי הרב לא עמדתי בה.
אחריו ספדה לו אחותו מעיין:
ליאוריתו, לא דיברנו הרבה מאז שפרצה המלחמה, קיוויתי שתחזור הביתה לליאבי וטלטול, עכשיו שהלכת מאיתנו אני רואה כמה אנשים שאוהבים אותך וגאים בך באו ללוות אותך.
אני אוהבת אותך אח יקר ואהוב שלי, יום אחד אנחנו נתראה שוב.
אחריה ספד לו אחיו אבינועם:
ליאור אחי היקר והאהוב, נלקחת מאיתנו מהר והכאב הוא בלתי נתפס, תמיד חשבת איך לעזור לי, היית אוהב לעזור לכולם. כשהיינו בשבתות יחד, היית עושה קסמים לאחיינים, וכל פעם מחדש היינו מתפעלים מהם.
כשיגיע זמני אני אפגוש אותך, אני מבקש ממך סליחה על כך שלא הייתי איתך יותר בקשר, לנצח תהיה נצור בלבי אח יקר.
אחריו עלתה לשאת דברים ולהספיד רעייתו ליאב:
מאמי שלי, אני לא מאמינה שאני עומדת פה ומסכמת את השנים הכי יפות שלי, רק אתמול שוחחנו בטלפון וחלמנו על חופשה, על הבית, על התינוקת שתהיה, ואמרת שכואב לך מרוב געגועים.
התעקשת לשמוע סיפורים על הפרטים הקטנים עם טלטול, וביחד התגלגלנו מצחוק כמו שתמיד אהבנו לצחוק יחד.
בחודשים האחרונים שידרת לי שלא יקרה לך כלום, ששיריונרים לא יכולים להיפגע.
את הכל לקחת בקלות ובחיוך, גם את המנות קרב, ואת השבועות ללא מקלחת.
אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלנו בלעדיך, אבל אני מבטיחה לך לעשות הכל על מנת לשמור על המשפחה שלנו שמחה וצוחקת. תשמור עלינו מלמעלה, אני אוהבת אותך.
אחריה ספדה לו אורלי אמה של ליאב:
קשה לי לדבר על ליאור בלשון עבר, ליאור היה האדם הכי חי, הוא היה אבא מדהים ובעל נהדר, אהב טיולים, חברים ומשפחה.
ליאור עבד במספר משמרות ולא רצה שנעזור לו, הוא הצליח בלימודים והיה חכם ויצירתי. כשהוא רצה להבין איך הדברים עובדים, הוא לא נואש עד שהגיע לתוצר המושלם.
הוא התחבר לכולם, והקליל את האווירה על מנת לשמח את כולם.
ליאב נלחמה בשבועות האחרונים כמו לביאה בעורף, וטלטול דיבר בלי סוף על אביו החייל. אנחנו נמשיך לחזק ולתמוך בליאב, בטלטול ובתינוקת שתכיר אותך רק דרך הסיפורים.
אנו שמחים על עשרת השנים שהכרנו אותך, הילדים שלך תמיד ישמעו על האבא שהיה להם. אנו כבר מתגעגעים אליך.
אחריה ספד לו האחיין שחר:
ליאור היה החייל הכי טוב. באחת השבתות אצל הוריה של ליאב היינו יחד והוא הצחיק אותנו בלי סוף, תמיד שהגיע הייתי אומר איזה כיף שליאור הגיע.
אחריו ספדה לו ג’ולי חברת המשפחה:
אני גוללת 15 שנים אחורה ולא מפסיקה למצוא זכרונות, היית חלק מהחיים של כולנו.
תמיד היית עם חיוך, ידעת להקשיב, תמכת, וידעת למצוא בדיוק את המילים המרגיעות.
ליאור אתה בעלה של החברה הכי טובה שלי ליאב, ואבא של טלטול והתינוקת שלא תזכה לפגוש אותך. הלב כל כך כואב….
ליאב כשמה כן היא, היא לביאה, היא הגנה על ליאב במשך כל המלחמה הזו, אנו עמדנו מהצד והתפעלנו נורא.
במשך השנים היית חלק מאיתנו, הפכנו לקהילה, והיינו אמורים להזדקן יחד בגבעות עדן.
היית אמור לחזור בעוד שבוע ללידה, וללמד את טל להיות אדם טוב כמוך, שאוהב להנות מהפשטות.
אתה יכול להתנחם מכך שליאב וטל מוקפים בהמון אהבה, נמשיך לעשות הכל בשבילם, ונספר לטל איזה אבא היה לו, אבא שנותן את כל כולו למשפחתו ולסובבים אותו.
אחריה ספד לו חבירו נתנאל טוסון:
אתה החבר הכי טוב שלי, גדלתי איתך בארץ ישראל אחרי שחזרנו משליחות בפנמה. היינו חברים עוד מימי בית הספר, בחטיבה ובתיכון, היינו יחד 23 שנים. סיפרתי לך דברים מהשירות שלי שאף אחד מהחברים לא ידע. זכיתי לגור בשכונתך ב-3 שכונות שונות, בנחל לכיש, בלוד, ושוב בבית שמש בנוה שמיר.
ליאור, היית אור לכולנו, החיוך שלך והישרות הולכים איתך כל הדרך, נלך בדרכך בדרך האור, ונגרש את החושך.
אוהב אותך לנצח, אתה גיבור וקדוש.
אחריו ספדה לו רז אחותה של ליאב:
אני זוכרת את השבתות שהיית מגיע אלינו והופך אותם לבלתי נשכחות.
אמנם היית גיסי, אך בעצם היית אחי הגדול, ידעת תמיד לייעץ ולהסביר, וגם לטלטול הקטן שהיה רק בן שנתיים למה לא כדאי לו לאכול עוד עוגייה.
אחרון הסופדים היה מרק, אביה של ליאב שספד באנגלית.
לאחר מכן החזן הצבאי הקריא את תפילת ‘אל מלא רחמים’, ונערך טקס הנחת הזרים.
תגובות:
ראש העיר בית שמש ד”ר עליזה בלוך:
העיר בית שמש עוטפת ומחבקת את משפחת סיון ומשפחת צ’אס עם היוודע נפילתו של גיבור ישראל סרן (מיל) ליאור סיון קצין לוחם בגדוד 363 בחטיבת הראל שנפל בקרב בדרום הרצועה.
ההורים, משפחת צ’אס – אורלי שלנו שעובדת כפסיכולוגית בשפ”ח.
ליאב היקרה! אין מילים לאתר את הכאב העצום. כולנו מצדיעים וכואבים.
ליאור ז”ל ורעייתו ליאב הם שניהם בני המקום. אמא של ליאב אורלי צ’אס היא מוותיקות השירות הפסיכולוגי בעיריית בית שמש.
ליאור וליאב עברו לאחרונה לשכונת נווה שמיר בעיר, אחרי שבחרו לבנות את ביתם בעיר בית שמש.
ליאב היקרה אמורה ללדת בכל רגע את ילדם השני. נמשיך לחבק את המשפחות. כאב בלתי נתפס”.
סגן שר החקלאות והמועמד לראשות העיר משה אבוטבול:
“הלב נשבר לרסיסים בהלוויה לשמוע את דברי ההספד של ההורים, האחים, והרעייה האמיצה ליאב שנותרה עם הבן הקטן ובקרוב צריכה ללדת תינוקת שלא תזכה להכיר את אביה.
ליאור היה קצין מוערך ולוחם בגדוד 363, חטיבת ‘הראל’ (10) אהב את העם והארץ, ומטובי בניה של העיר בית שמש, שנכנס לעזה להילחם בגבורה ושילם בחייו, במלחמה מול מחבלי חמאס הארורים. בכדי להגן על הארץ והמולדת. יהי זכרו ברוך.”
מ”מ וסגרה”ע משה שטרית:
לוויה קשה. האמירה הזו ששמענו לא פעם ולא פעמיים על כך שהולכים הטובים ביותר היא לא קלישאה. בחודשים האחרונים אנחנו נפרדים מצעירים מדהימים.
אנשי קריירה, אנשי נתינה ואנשי משפחה מיוחדים. הטוב שיש לעם שלנו להציע. הלב כואב והסיפורים קשים אבל חשוב שתושבי עירנו ידעו שהקדושים הללו נתנו את חייהם על מנת שבבית שמש ילדות וילדים יוכלו לישון טוב בלילה. מורשתם היא הציווי להמשיך ולחיות כיהודים בארצנו, ועלינו לעשות כמיטב יכולתנו להיות ראויים להקרבתם. יהי זכרו של ליאור יחד עם כל הקדושים שנפלו על הגנת ארצנו שמור ונצור בליבנו לעד.
סגנית ראש העיר רינה הולנדר:
הלב נקרע למראה אשה בחודש התשיעי להריונה קורעת קריעה על בעל ואבא אשר לא יזכה לראות את התינוקת שתיוולד לו.
אני שולחת תנחומים למשפחות סיון וצ’אס, שתי משפחות מקרב הציבור הדתי לאומי בעיר אשר הקריבו היום את הקרבן הגדול ביותר שלהם בכדי שאנחנו נוכל להמשיך לגור פה. יהי זכרו ברוך.
המועמד לראשות העיר שמואל גרינברג:
הכרתי את אביו של ליאור, דן, אדם יקר. ליאור היה חייל תושב בית שמש שנפל על הגנת ארץ ישראל, והרגשתי מחוייבות להגיע ללוויה כפי שהגעתי ללוויות של כל ההרוגים מהעיר.
שמעתי את דברי ההספד מפי החברים והמכרים, והבנתי שמדובר באדם שהיה מלח הארץ, כואב שאדם כזה הלך מעמנו.
בצאתי מהלוויה פגשתי את עוזר וולס (ראו תמונה בעמ’ 2) המתגורר באותה קומה של ליאור, ושמעתי ממנו על המידות הטובות של ליאור, ועל השכנות הטובה שהיתה להם.
נתפלל שזה יהיה ההרוג האחרון ולא נשמע עוד שוד ושבר.
עד כאן הדברים שנאמרו לזכרו של ליאור.
ליאור קבל את כל הכבוד הראוי לו, אנו שולחים את תנחומינו למשפחות, לאשתו ליאב ולבנו הקטן טל.
