שאלת הכדאיות

בבסיס השאלה האם הוא יגיש מועמדות, ניצבת שאלה יותר גדולה, מה עדיף להיות, חבר כנסת או ראש עיר?

עוד בשחר ילדותי היה נדמה לי כי מושא שאיפותיו של כל פוליטיקאי הוא לכהן ביום מן הימים כחבר כנסת. כשהפכתי לאיש כבר יכולתי לשמוע לחשושים שמשרת כהונת חבר כנסת אינה פסגת חלומותיו של כל פוליטיקאי, או אז התברר לי מה ששגור בפי כל, כי על מנת לגרד את הפסגה הפוליטית עליך לכהן כראש עיר.

ראש עיר שאלתי? אמרו לי כן, לראש עיר יש כח כמעט בלתי מוגבל, להדיח ראש עיר מכהן מתפקידו יותר קשה מאשר להדיח ראש ממשלה מכהן, מה גם שכראש עיר יומך מלא בעשייה.

התאוריה הזו קבלה משנה תוקף כאשר יצא החוק האוסר על חבר כנסת לכהן במשרה ציבורית נוספת. הימים הם שלהי שנות ה-90, מר אהוד אולמרט כיהן במקביל כחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד וכראש עיריית ירושלים במשך 5 שנים (1993-1998), כשלאחריהם הוא נבחר לכהונה נוספת בת 5 שנים.

בזמן ההוא יצא החוק עליו דיברנו קודם, וכעת היה עליו לבחור על מה הוא מוותר על משרת הח”כ או על משרת ראש העיר. אולמרט החליט בסופו של דבר לוותר על משרת הח”כ לטובת משרת ראש העיר.

5 שנים מאוחר יותר (2003) בתום כהונתו השניה בעיריית ירושלים הוא התפטר מראשות העיר לטובת הכנסת. פיצול אישיות? ממש לא, אולמרט קיבל הבטחה מראש הממשלה דאז אריאל שרון שהוא יקבל לידיו את תפקיד מ”מ ראש הממשלה, משם כבר היה לו קרש קפיצה מצויין לראשות הממשלה והשאר היסטוריה.

האמור מכאן הוא כי משרת ח”כ היא טובה כל עוד זו משמשת עבורך כמקפצה למשרת שר, אך אם סיכוייך לכהן כשר נמוכים, משרת ‘ראש עיר’ עדיפה יותר בעשרות מונים ממשרת חבר כנסת.

אם נאמר את האמת המצב כיום מבחינתו של הרב אבוטבול הוא לא מצב נוח, שהרי הוא לא בא לכנסת על מנת לחמם את עור הצבי אלא לכהן כשר, בפרט אחרי הסקרים שנערכו לאחרונה שבהם הוא  נבחר לח”כ החרוץ ביותר.

כחבר כנסת אין לו עצמאות פוליטית, שהרי אומרים לו איך להצביע, בעד, או נגד. בודדים הם חברי הכנסת אשר באמת משפיעים על החברה הישראלית. לעומת זאת בעת שכיהן כראש עיר הוא בוודאי הרגיש כמו ראש ממשלה קטן של בית שמש, סמכויותיו של ראש עיר ארוכות מארץ מדה, רחבות הם מני ים, הוא יכול לקדם ולהוביל מהלכים במגוון תחומים, כגון: חינוך, בנייה, רווחה, תרבות, שיפור פני העיר ועוד. התקציבים הופכים אותו לבעל עוצמה, ומעניקים לו יכולות אינסופיות (כמעט).

בכנסת? כל הזמן רצות המחשבות איך להופיע יותר טוב בתקשורת כדי שדרעי יקדם אותו ממקום 8 למקום למקום 7 או 6. רוב התכנונים כח”כ הם לטווח הקצר בזמן שראש עיר מתכנן את תוכניותיו לטווח הארוך.

אבוטבול הוא איש ביצוע שאוהב לרדת אל העם ולהתחכך עם הציבור, ללא ספק מקומו בעירייה ולא בכנסת (אלא אם כן הוא ימונה לשר).

היתרון שעומד לרשותו הוא שהוא יכול לנסות את מזלו ולהיות ראש עיר ללא פרישה מהכנסת, ובאם יבחר לראשות העיר, אזי יפרוש מהכנסת, אחרת הוא ישאר בכנסת.

הבעיה היא שאם הוא חוזר לכאן, סביר להניח כי לעולם הוא לא יכהן כשר, עדיף מבחינתו להשאר על הגלגל ולהמתין בסבלנות מספר שנים, שלאחריהם אנו סמוכים ובטוחים כי הוא יגיע למשרת שר ומשם לתפקידים נוספים, האפשרות הפחות טובה מבחינתו היא לחזור לזירה המוניציפלית ולמצוא את עצמו רב עם ההוא ועם ההם, וכל זב חוטם ישרבט בכל מיני אמצעים דיגיטליים את כל העולה על רוחו. הוא מודע לכך שהזמנים השתנו, וחיי ראש העיר הם כלל לא קלים, וקשים לאין ערוך יותר מאי פעם.

מלבד סיפורו המיוחד של אולמרט שכיהן בכנסת, ולאחר מכן עבר לכהן כראש עיר, ושוב חזר לכהן בכנסת, ישנם סיפורים נוספים שמהם ניתן ללמוד כי מי שהלך לכנסת בסופו של דבר התקדם לתפקידי מפתח כאלה ואחרים ולא שב יותר לזירה המוניציפלית, למרות שהם מצהירים בריש גלי כי תפקידו של ראש עיר הוא עדיף על תפקיד חבר כנסת.

הסיפור הראשון הוא של יעל גרמן (75), גרמן כיהנה כראש עיריית הרצליה במשך 15 שנה, שלאחריהם היא עברה לכנסת שם כיהנה 7 שנים, שנתיים מהם כשרת הבריאות בממשלת נתניהו. לאחר מכן היא קבלה את תפקיד שגרירת ישראל בצרפת.

לדבריה של גרמן כראש עיר יש לך את היכולת הגדולה ביותר לשנות, מאחר ויש בידך סמכויות גדולות, בנוסף יש לך אורך רוח של 5 שנים בהם אתה יכול לתכנן ולבצע, ואז סכוייך טובים להיבחר שוב. משרת ראש עיר קורצת לאנשים שרוצים באמת להשפיע.

כחבר כנסת אתה יכול לחוקק חוקים, אבל אתה לא יכול לתכנן פארק, לגייס מקורות כספיים, לבצע וגם לגזור את הסרט.

למועמדים רבים שרוצים להיבחר לראשות העיר אני אומרת, אם אתה מרגיש שזה בוער בך ויש לך חזון שאתה רוצה לממש, לך על זה. אבל דע לך שהסיכויים נמוכים, מאחר וישנם מועמדים רבים. קמפיין לראשות עיר מתחיל במאות אלפים ונגמר במיליונים. עדיף שלא תהיה תלוי בבעלי הון ובקבלנים, שמחר יבקשו תמורה לתרומה”.

דוגמה נוספת היא של מאיר כהן (67), הוא כיהן במשך 10 שנים כראש עיריית דימונה, ו-10 שנים בכנסת, 3 וחצי מהם כשר.

לדברי כהן אין שום ספק שבתפקיד ראש עיר יש עוצמה יותר גדולה מזה של חבר כנסת, כראש עיר אתה חולש על מאות עובדים, על תקציבי עתק, ועל כל מערכות החיים בעירך. כל ראש עיר מקבל מאות החלטות ביום בניגוד לחבר כנסת שיושב בוועדה, ותלוי בהסכמות כאלה ואחרות. כראש עיר אומר כהן אתה מסמן מטרות, ויכול להשיגן אחת אחרי השנייה.

האמת היא שאין חכם כבעל הנסיון, ואם גרמן וכהן אומרים שמשרת ראש עיר עדיפה על ח”כ, הם יודעים מה שהם אומרים, אך בפועל מאז שהם התיישבו על עור הצבי הם לא שבו לכס ראש העיר.

כך גם הדעת נותנת כשאתה ח”כ אתה מופיע בזירה האמיתית תקשורת הארצית, אך כשאתה ראש עיר אתה מופיע רוב הפעמים רק בתקשורת המקומית.