סגרה"ע וממונה על תיק הרווחה רינה הולנדר מצביעה על כשל במערכת המסורבלת והלא יעילה בכל מה שקשור לסינכרון מידע בין הרשות לבריאות הנפש לרשות הרווחה בעירייה.
חוסר הסינכרון הזה לא מכבה את כל תמרורי האזהרה שהיבהבו מזמן, שהרי אדם שישן בחניה – ואגף הרווחה לא יודע מהמקרה (במקרה הטוב) או לא מטפל במקרה (במקרה הפחות טוב), – עלול ביום מן הימים לבצע מעשים לא טובים ולאו דוקא של רצח.
שאלנו את אחד השכנים אתה רואה אדם שישן בחנייה, למה לא דיווחת על זה?
התשובה היתה: "התביישתי". המילה התביישתי מקפלת בתוכה אינספור משפטים כגון יש לי אי נעימות מהאבא, אני מכיר את המשפחה וכו'.
לכן הטיפול בכל נושאי הרווחה בראש ובראשונה צריך להיות טיפול מונע והסברתי. אך לפני שכל זה יקרה (אם יקרה) נאמר לכם: אל תתביישו, דווחו לרשויות!!! עדיף שכן שעושה פרצופים מאשר שכן מת, ומשפחה שלימה עושה פרצופים.
דבר נוסף שנאמר בלוויה אם אתם שומעים מישהו שאומר לאדם מסויים: אני ארצח אותך!! אני ארצח אותך!! בכמה וכמה הזדמנויות, אל תקלו ראש בעניין.
סגרה"ע רינה הולנדר פנתה בעניין סינכרון המידע בין הרשויות לחברות הכנסת מיכל וולדיגר ועידית סילמן ע"מ שאלו יקצרו את הבירוקרטיה והפקסים שצריכים לשלוח לפסיכיאטר ע"מ לקבל ממנו אינפורמציה האם X מקבל טיפול נפשי. הולנדר מבקשת שינוי מיידי בחקיקה.