בזמן שנמרוד יחזור מבית הספר לביתו (יש לו מפתח, הוא גדול) ויפסע מעדנות הישר לקומה השביעית, שם יבלה את שארית יומו מול משהו מלבני, הוא יצטרך לדלג ולעבור דרך עשרות ילדים שלא נראים כמוהו, ולא חושבים כמוהו, וגם לשם שינוי משחקים בחוץ… כמו אז.

להורים של נמרוד יש לאן ללכת, לא חסרים להם ערים לגור, להורים של יענקי ומוישי אין הרבה ברירות, מה גם שהם מעוניינים (אידיאולוגית) להישאר שם. או אז סיפורה של רמת בית שמש א’ יחזור על עצמו שוב והפעם בשכונת נווה שמיר. בזמנו ראש העיר עליזה בלוך רצתה לעשות הצרחה… עוד רעיון שלא צלח.

אבל אל דאגה אנו נמצא את עצמנו עם שכונה חילונית בדרך…. יקראו לה רמת בית שמש ש’ והיא תמוקם קרוב לקרית גת, בין רמת בית שמש ר’ החרדית לרמת בית שמש ת’ החסידית…. או שלא…

מוסר השכל:

כדי להביא לפה חילוניים, נדרשים אנשי מקצוע שיודעים לעבוד. דבר שני לא רצוי להביא אותם לאתר בנייה. ודבר אחרון כשעושים הנחת בן פינה לבריכה לפני 3 שנים ולא בונים אפילו קרמיקה תכלת אחת, זה רק מראה שמילה זאת לא מילה, יהא התירוץ אשר יהא.

ברור לכולנו שהפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים, השאלה היא האם הפראיירים יהיו חילוניים, כיפות סרוגות או חרדיים?