שני הקלפים הכי חמים בארץ, שמחוזרים ומסקרנים כאחד על הלוח הפוליטי הם עופר וינטר ה"רבאקיסט" של צה"ל, ומשנה ראש עיריית בית שמש מוטי לייטנר.

לכן אנו נדרשים לשאלה מי אתה מוטי לייטנר?

עד לא מזמן לייטנר היה דמות כמעט אנונימית, לא רק עבור הציבור הכללי, אלא אפילו עבור הציבור החרדי המתגורר מחוץ לגבולות בית שמש. והנה היום, כשהוא הפך ליעד חיזור לוהט, כולם אמנם יודעים לגלגל את שמו על הלשון, אך רק מעטים באמת מכירים אותו.

כולם יודעים שלבנימין נתניהו לא אומרים "לא". במוקדם או במאוחר, בנקודה כזו או אחרת בצומת החיים שלך, אתה תצטרך אותו או את מקורביו. והנה מגיח לייטנר, בחור בן שלושים וקצת, שעדיין לא פגש את עור הצבי של כיסאות הכנסת, עומד מולו זקוף קומה ואומר לו, לא!

האם הוא חושב שהוא יעבור את אחוז החסימה? התשובה היא לא! גם הוא יודע שאחוז החסימה בורח, קרוב לו יותר הירח. אבל לייטנר כמו לייטנר ממוקד מטרה, והיא לבנות בית חם לחרדים שהם קצת שונים בנוף המוכר והידוע, חרדים מתגייסים, חרדים עובדים, חרדים שבזים לעסקונה החרדית. בית חם לאלו שצריכים לבקש על נפשם שיקבלו את ילדיהם למוסדות חינוך.
כשאומרים מוסדות חינוך חרדים ישר חושבים על רשת 'מעיין החינוך התורני' ו'החינוך העצמאי'. לייטנר לעומת זאת, רוצה לפתח את בתי הספר הממלכתייםחרדיים (ממ"ח), זרם שמהווה סכנה לשתי הרשתות החרדיות הגדולות שהזכרנו לעיל.
לכן לתמוך בהם מבחינתו לא בא בחשבון.

המירוץ על התודעה

מ'אי תמיכה במפלגות החרדיות' ועד שריפת קולות לגוש הימין הדרך ארוכה, אם כן מדוע לייטנר ממשיך במירוץ ולא פורש?
הספקולטורים מוכנים להישבע שהשמאלנים תומכים בו כספית ומאיצים בו להישאר על הגלגל ולשרוף קולות לימין, אך טענה זו לא עומדת על שתי רגליים.

האמת היא שלייטנר לא רץ לכנסת על מנת להיבחר. גם הוא יודע שהוא לא יעבור את אחוז החסימה. הוא מכוון למשהו אחר לגמרי, הוא רוצה לבנות אלטרנטיבה למגזר החרדי והוא רוצה לבדוק את כוחו בשטח כמה מהמגזר החרדי לא שומעים לרבנים, ולא מתקפלים לעסקונה.

הסקרים? הם הרי שווים כקליפת השום. עוד לא נולד אדם ששאל 500 איש מה הם מצביעים וידע לנחש כמה כל מפלגה תקבל, זה פשוט לא קיים. כמעט בכל מערכת בחירות המשפט שחוזר על עצמו הוא "יום הכיפורים של הסוקרים". ולכן לייטנר לא יפרוש, הוא יחכה לסקרים האמיתיים בקלפי.

אך מצד שני, גם הקלפי לא תשקף את המציאות. מכיוון שרבים שירצו להצביע לו, בסופו של דבר לא יעשו זאת רק מפני שאינם רוצים לשרוף את הקולות שלהם. כך שגם לאחר הבחירות הוא לא באמת ידע את כוחו האמיתי הוא ידע רק כמה קולות יש לו בכיס באופן ודאי.

הכתם שעדיין ממאן להיפרד ממנו

אבל לייטנר גם צריך לדעת שלפני שהוא רץ לכנסת למגרש של הגדולים, עליו לדאוג למגרשים של תושבי העיר החרדים בבית שמש. בתור ממונה ספורט חרדי הוא רואה אותם נגזלים על ידי מנהלי תלמודי תורה, או על ידי תושבים, ולא מצליח להשיב את המגרשים לתושבים.
זהו כתם שדבק בו, ומסרב לעזוב אותו עד אשר גזילת המגרשים בעיר יגיעו אל קיצם.

לזכותו יאמר שהוא הביא עמו רוח חדשה לבית שמש, כמו עריכת יום הזיכרון למגזר החרדי ועוד כמה דברים טובים, חלקם, השתיקה יפה להם.
אבל אם מדברים על רוח חדשה, הציבור החרדי מצפה ומייחל למנהיג שיסתכל לעסקונה בלבן של העיניים ויאמר להם: מאסנו בכם ושכמותכם! לא כל 30 איש שחשודים בקידוש הממון ובכבוד צריכים 'שטיבלאך'. הציבור רוצה בתי כנסת של 300 ו-500 איש! מאסנו בקרוואנים, רק 500 מתפללים יצליחו לגייס סכום גדול שיספיק לבנות בית כנסת.
תראו למשל את רמת בית שמש ד', שכונה חדשה שלייטנר מתגורר בה, שנהרסה ע"י העירייה, עסקנים וממון, רבנן ותלמידהון. לו היתה רוח חדשה מפעמת בשכונה, היא לא היתה נראית כפי שהיא נראית.

היינו מצפים מאחד כמוהו שיתייצב מול ראש העיר שמוליק גרינברג ויאמר לו עד כאן שמוליק: טפל באלפי עבירות הבנייה שיש בעיר, ותדאג שיהיו כאן בעיר אוטובוסים שלא נתקעים מדי יום. נמאס לנו בכתם שדבק בחרדים כאילו איכות חיים לא מדבר אליהם.
דע לך שמוליק שיש חרדים שמאסו בעסקונה, מאסו בגזלת הקרקעות שהפכה להרגל שני אצל החרדים בבית שמש, ומאסו בקומבינות. הם צמאים לעיר נקייה, מטופחת ומודרנית, עיר עם חנויות מותגים ופנאי ראוי, שתחסוך מהם את הטרטור היומיומי של נסיעות לירושלים או למרכז.

שילוב נשים – המהלך האסטרטגי המבריק

נקודת חשובה נוספת, בשונה ממפלגתו המוניציפלית "דרך" בבית שמש שבה אין נשים (שם הוא טען שהמהלך יביא לו יותר קולות ברמה המקומית), במפלגתו הארצית הוא הציב אישה במקום השני.

מדוע מה שטוב במקומי, לא טוב בארצי?

התשובה טמונה בניתוח אסטרטגי עמוק. ברמה המקומית בבית שמש, שילוב אישה היה מייצר "סדין אדום" ומבריח מצביעים שמרנים. אך ברמה הארצית, המהלך הזה הוא תכנון פוליטי מושחז שפועל כחרב פיפיות ואפוד מגן כאחד.

1. בידול מותגי חד: הצבת אישה במקום השני משדרת מסר ברור לחרדים העובדים, לחרדיות ולאנשי הימין הממלכתי, זו לא עוד יהדות התורה או ש"ס.

2. כיפת ברזל מול חיסול מצד העסקונה: והנה הנתון המפתיע, המהלך הזה הוא בדיוק התירוץ והסיבה לכך שלא מעוללים לו את מה שעוללו בזמנו לרב אמנון יצחק.
כשהרב אמנון יצחק רץ לכנסת בתור מפלגה חרדית אלטרנטיבית, הוא פנה ישירות ל"בייס" החרדי הקלאסי ונתפס כאיום קיומי מבפנים, ולכן הממסד החרדי יצא למלחמת חורמה כדי למחוק אותו פוליטית.
לייטנר, בעצם הצבת האישה ברמה הארצית, הבהיר מראש שהוא אינו מגיש מפלגה "הכפופה למועצת" ואינו פונה למיינסטרים החרדי הקלאסי.
ברגע שהעסקנים מבינים שהוא אינו מאיים על הליבה שלהם, הם מאבדים את המוטיבציה לצאת נגדו למלחמה כוללת.
הוי אומר: עצם הצבת האישה היא זו ששומרת עליו מגורלו של אמנון יצחק ודומיו.

לעת עתה לייטנר נהנה מכל רגע של תשומת לב. ימים יגידו אם המהלך שלו ייזכר כאקט של אומץ פוליטי ששינה את כללי המשחק, או שהוא ייבלע במלתעות המערכת וילך בדרכם של הרב אמנון יצחק, הרב חיים אמסלם ואחרים שניסו להרים דגל אלטרנטיבי ולא שבו להתמודד עוד.