בזמן שמלחמת "שאגת הארי" משתקת את מערכת החינוך והילדים אמורים לשהות במרחבים מוגנים, יש מי שמנהלים "עסקים כרגיל" בלב רמת אברהם. עדות שהגיעה למערכת חושפת: כך נתפסו מוסדות החינוך כשהם מפעילים לימודים בניגוד לחוק – והסיבה המקוממת תשאיר אתכם ללא מילים.
מלחמת "שאגת הארי" שינתה את פני המדינה. רחובות בית שמש ריקים ברובם, מוסדות החינוך סגורים בהוראת פיקוד העורף, וההנחיות ברורות: אין לקיים לימודים במקומות שאינם ממוגנים כנדרש. אך מסתבר שבמתחם רחוב האדמו"ר משטפנשט ברמת בית שמש א', החוקים עובדים קצת אחרת.
הפחים העמוסים שהסגירו את הסוד
הסיפור התגלה כמעט במקרה. תושב העיר שעבר בסמוך למתחם המוסדות ברחוב שטפנשט, הבחין במחזה תמוה: פחי האשפה של המוסד היו עמוסים לעייפה. "איך יכול להיות שיש פחים מלאים בזמן שאין לימודים והמבנה אמור להיות שומם?", תהה לעצמו.
הוא לא נאלץ להמתין זמן רב לתשובה. תוך דקות ספורות נחשפה התמונה המלאה: עשרות ילדים נצפו נכנסים ויוצאים מהמתחם, כשהם מלווים בצוות הוראה. הלימודים התקיימו שם במלוא המרץ, הרחק מעינו הפקוחה של החוק.
ברגע שהבחינו הצוות והילדים באיש, השתררה במקום בהלה. הם היו בטוחים שמדובר בפקח של העירייה שהגיע לסגור את המקום. "אני אזמין לכם משטרה", הטיח בהם האיש, המום מההפקרות.
אירוניה מסוכנת על מעבר החצייה
האבסורד זועק מהקירות: על חומת המוסד תלויים שלטים המפצירים בנהגים שלא לעצור על מעבר החצייה בשל "סכנת נפשות". אותם מוסדות שמטיפים לזהירות בדרכים, הם אלו שבוחרים להפקיר את חיי התלמידים והצוות תחת איום הטילים. הללו חיים להם כעין מדינה בתוך מדינה, ועושים בה ככל העולה על רוחם.
אך השאלה הגדולה היא: מה דוחף מנהלי מוסדות לקחת סיכון כזה על חיי ילדים קטנים?
קידוש הממון: חצי שכר או סכנת חיים?
התשובה, כך נראה, נמצאת בכיס. ברמת אברהם פסק הדין של חלק מהרבנים הוא חד-משמעי: במקרה שבו המוסד סגור ולא מתקיימים לימודים פיזיים בעקבות המלחמה, המורים והגננות זכאים לקבל רק חצי משכרם.
נראה כי אל מול "הסכנה הנוראית" של אובדן מחצית השכר, מנהלי המוסדות ברחוב שטפנשט פשוט לא מסוגלים לעמוד. כדי להציל את התקציב ולשלם שכר מלא, הם מוכנים להמר על שלומם של התלמידים.
"סכנת קידוש הממון גוברת על סכנת החיים," אומר גורם המעורב בפרטים. "זו תרבות קלוקלת שבה הכסף מדבר חזק יותר מהנחיות פיקוד העורף. הכתובת על הקיר, והיא כתובה בדיוק ליד השלטים שמזהירים על מעבר החצייה."
איפה הקטר? שאלות נוקבות לשמוליק גרינברג
מעל ערימות ה"פנליות" שקרסו ברמת בית שמש ד', ודרך הלימודים הפיראטיים המתקיימים בניגוד להנחיות המלחמה ברחוב שטפנשט, מרחפת שאלה אחת נוקבת שאי אפשר להתחמק ממנה: היכן נעלם ראש העיר שמוליק גרינברג?
כיצד ייתכן שבמשמרת שלו, תחת עינו העצומה, מתאפשרת הפקרות בטיחותית וביטחונית כה חמורה? האם גרינברג בחר להחליש במכוון את זרועות האכיפה מול מוקדי כוח מסוימים שחפצים ביקרו?
הציבור בבית שמש תוהה: האם גרינברג בכלל מחזיק במושכות הניהול ומקבל החלטות על פי סדרי עדיפויות מקצועיים, או שמא אלו שהריצו אותו לתפקיד כ"עושה דברם" של אינטרסנטים, הם אלו שמכתיבים לו מאחורי הקלעים על אילו מחדלים לשתוק ועל אילו עבירות להעלים עין?
כאשר חיי אדם עומדים על הפרק – בין אם מול רוחות עזות ובין אם מול איום טילים במלחמה – השתיקה הרועמת של שמוליק גרינברג מהקומה השלישית הופכת למקוממת ומדאיגה מרגע לרגע.
