יו"ר הוועדה לזכויות הילד, חה"כ קטי שטרית, תוקפת את משרד הרווחה: "העברת מערך החקירות יצרה ניתוק מסוכן מההליך הפלילי. היעדר נתונים מבטא היעדר יכולת להשתפר ולפקח".

נתון מזעזע נחשף ביום ג' בדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת: 71% מהחקירות של קטינים שנפגעו על ידי בן משפחה מתקיימות בתוך המסגרת החינוכית (גן או בית ספר) – ללא ידיעת ההורים.
יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית, מתחה ביקורת חריפה על ההשלכות שמתוך אלפי התלונות שמוגשות בעבירות קשות נגד קטינים נסגים מעל 75% מהתיקים ללא כתב אישום, כך ע"פ תחקיר העיתונאית נועם ברקן:
"הנתון שפורסם בתקשורת משמעותו היא שילדים שנפגעו ממשיכים פעמים רבות להישאר בקשר עם הפוגע, תוצאה שהיא בלתי נסבלת מוסרית וחברתית."
ח"כ שטרית הדגישה את הכשל המערכתי בהפרדת סמכויות החקירה: "העברת מערך חקירות הילדים ממשטרת ישראל למשרד הרווחה יצרה ניתוק מסוכן בין החקירה לבין ההליך הפלילי.
חקירות הילדים הפכו בפועל לגוף שאינו חלק אינטגרלי מן הרצף שמתחיל במשטרה ומסתיים בפרקליטות."
שטרית התייחסה להיעדר השקיפות: "לא ייתכן שאין מערכת נתונים עדכנית, מאוחדת ושקופה על מספר החקירות, פילוח התלונות, שיעור כתבי האישום ומה עלה בגורל הילדים בהליך.
היעדר נתונים מבטא היעדר יכולת להשתפר, לפקח ולמנוע כשלים חוזרים."
במהלך הדיון נשמעו עדויות קורעות לב מאימהות לילדים נפגעים, שתיארו את מסכת העבירות שבוצעו וטענו להתעללות מצד הרשויות.
בין היתר נטען כי התיקים נסגרים בשל קושי בהוכחת הפגיעה והחשש מ"ניכור הורי" גובר על החשש לפגיעה בילד.
מנהלת השירות לחקירות ילדים במשרד הרווחה, עדי זפרני, אישרה את נתון 71% החקירות בתוך המסגרת החינוכית, והסבירה כי במקרים של פגיעה בתוך המשפחה, עו"ס לחוק נוער מחליטה האם לבצע את החקירה בידיעת ההורה או לא.
ח"כ שטרית הצטרפה לקריאת המועצה הלאומית לשלום הילד וביקשה ממשרד הרווחה לבחון את שינוי פרוטוקול החקירה כדי שיהיה מותאם גילאית באופן מיטבי.