משהו מטעה בתמונת הרחפן הפסטורלית המשקיפה על רמה ג'2 כולה, מלמעלה השכונה נראית כמין ערימת בניינים המסודרים בצורת עץ, שכונה שקטה ורגועה, אך אם ננחת ולו לרגע קט נווכח לראות שאנו נמצאים בשכונה שאינה ראויה לאיכלוס.
למעשה המשפט הקצר "שכונה שאינה ראויה לאיכלוס" הוא משפט מכובס למשפט אחר והיותר מדוייק "שכונה תחת הפגזה", ואם נטה לרגע את אוזנינו לא נתקשה לשמוע בין המדרכות לפארק את השפה הערבית – השפה השולטת בשכונה. אל תבינו אותי לא נכון, אין לי דבר וחצי דבר נגד השפה הערבית, אך כל הרמזים הללו מובילים למסקנה אחת פשוטה שאומרת: "חברייה התאכלסתם מידי מוקדם תבואו מחר, (ואם לא מחר אז מחרתיים).
ואז נשאלת השאלה מדוע תושבים הגרים בשכונה כמעט 3 שנים נאלצים לשוב מבית הכנסת עם רגליים מאובקות? מדוע ילדות היורדות מתחנת האוטובוס נאלצות לפלס את דרכן בין הטרקטורים לבין המדרכה המפורקת?
וכי לא ניתן לבנות שכונה מלכתחילה עם אבנים משתלבות? האם התושבים חייבים לעבור את הויה דולורוזה של האספלט, שבירת האספלט ובניית האבנים המשתלבות 3 שנים לאחר האיכלוס? ועוד לא דיברתי אפילו טיפה אחת על טיפת חלב שלא קיימת בשכונה הצעירה בעלת רמת ילודה בין הגבוהות בארץ.
הגיע העת שבעיר בית שמש 2021 לא רק יבטיחו שלא ימסר טופס 4 לשכונות שאינן ראויות לאיכלוס, אלא גם יקיימו את ההבטחה הזו הלכה למעשה. מעניין איך הקבלנים הצליחו "לשכנע" את הקברניטים לחתום להם על טופס 4 בניגוד להבטחות ולסיכומים. שאלה זו תקיפה גם לשכונת רמת אברהם. והאמינו לי נגעתי רק בקורט מהבעיות שתושבי השכונה חווים על בשרם.
