בזמן שכולם מחפשים את התמונות בזירה, עוטים על עצמם את האפודים וממהרים להצטלם עם כל אורח שמסכים לעמוד לידם, יש מי שבחר לפעול במקום אחר לגמרי – הרחק מהעין, מהעדשה ומכללי הטקס.
מתחילת המלחמה, יו”ר סיעת הליכוד חבר מועצת העיר שלום אדרי מנהל את המערכה האישית שלו מה”בור”. שם, בלי אפודים ייצוגיים ובלי צלמים צמודים, הוא יושב ימים ולילות. הטלפון שלו הפך למוקד סיוע של איש אחד: תושבים מודאגים שזקוקים למענה מיידי, ארגוני חסד שמחפשים פתרונות לוגיסטיים, ואנשי מפתח שהוא רותם בשיחת טלפון אחת כדי לפתור בעיות בוערות בשטח.
אדרי, שסולד ממצלמות ומתרחק מהקרדיט כמו מאש, לא אישר לאף אחד לתעד את הפעילות שלו. הוא פועל מתוך אמונה ששליחות ציבורית עושים בשקט, או שלא עושים בכלל. אלא שמישהו הצליח “לתפוס” רגע אחד של אמת וצילם אותו בבור ללא ידיעתו.
התמונה הזו מספרת את הסיפור כולו: מנהיגות אמיתית לא זקוקה לאפוד זוהר או לתמונת יח”צ עם “אורח חשוב” היא זקוקה ללב פתוח, יד מכוונת ומסירות שקטה שאינה תלויה בדבר.
אנחנו ב”מיטב” מצדיעים לשלום אדרי. בעולם שבו כולם עסוקים ב”איך זה נראה”, שלום מזכיר לנו מהי שליחות ציבורית אמיתית.
כתבות נוספות
מחדל ה”פנליות” בבית שמש: כתובת של דם על קירות קרוואן
בבית שמש לומדים תחת אש – סכנת הממון גוברת על סכנת נפשות
מה בין רמת בית שמש ד’ לרמה ה’ (נווה שמיר)