שכונת רמת אברהם זועקת: הבטחות לחוד ומציאות לחוד
תושבי שכונת רמת אברהם מוחים בגרון ניחר זה שלוש שנים על היעדר שירותים ותשתיות בסיסיות. למרות שהשכונה אוכלסה, התנאים המינימליים לחיים נורמליים – כמו גינה ציבורית, מקווה טהרה ומרכז טיפת חלב – נותרו בגדר חלום רחוק.
החיים ברמת אברהם הפכו למאבק יומיומי. במשך למעלה משנתיים נאלצו התושבים להתהלך על מדרכות הרוסות, וככלל, השכונה כולה נותרה בפועל אתר בנייה אחד גדול ובלתי גמור. הדרכים המובילות לבתי הכנסת הסמוכים לכביש נהר הדן הפכו בימי גשם לשלולית בוץ ענקית, מה שהופך את ההליכה, במיוחד בשבתות, לבלתי נסבלת.
תינוקות בגשם, פקקים מסכני חיים
הזנחת התשתיות נראית לעין גם בתחנות האוטובוס. ברחוב הרב גרוסמן, למשל, נצפו השבוע משפחות שלמות, יחד עם תינוקות רכים, ממתינות לאוטובוס כשהן נרטבות בגשם עז, ללא קורת גג או מבנה מתאים שיספק הגנה מהפגעי מזג האוויר.
בעיה קריטית נוספת היא שיש לשכונה כניסה ויציאה אחת בלבד. מצב זה גורר פקקי תנועה בלתי נסבלים, ואף עלול לסכן חיי אדם במקרה חירום. בנוסף, חוסר היציאה השנייה מוביל לא פעם נהגי אוטובוס לבצע פרסות במקומות מסוכנים ואסורים, מתוך אילוץ.
אור קטן בקצה המנהרה
השבוע התקיים מפגש בין נציגי התושבים לעירייה, בו הועלו כל בעיות השכונה. ואכן, נראה כי לאחר הפגישה העניינים החלו סוף סוף לזוז.
בכניסה לרמת אברהם, שם הפיתוח הסביבתי לא הושלם והותיר מדרכה חסרת אבנים משתלבות, החלה השבוע העבודה, ובמקום נבנתה מדרכה חדשה ומסודרת. התושבים מקווים כי עבודות אלו הן הסנונית הראשונה בדרך לנירמול ולכינון חיים בסיסיים והולמים בשכונה, ויפה שעה אחת קודם.
