» לכל אחד שיש בנים ובנות יודע כי בסמינרים יש 3 מבחנים בשבוע והתלמידות ממש קורסות תחת הלחץ, ואילו בישיבות בד”כ אין לחץ של מבחנים. האם המגזר החרדי מתעלל בבנות או מרחם על הבנים?
כמו בכל שאלה חינוכית, העיקרון המוביל הוא איזון והתאמה לפרט: “חנוך לנער על פי דרכו”. אני חושבת שהתברכנו בעיר בסמינרים ובישיבות מעולות, וכן בתיכונים ואולפנות מצוינות. במוסדות בהם השכילו צוותי החינוך לפתח תהליכים מותאמים אישית שרואים את הצרכים השונים של כל ילד וילדה, ניכר כי המעשה החינוכי עמוק, איכותי ויעיל יותר.
אחת מהתוכניות שפיתחנו תחת מודל השמ”ש (שייכות-משמעות-שותפות) במסגרת חינוך לאחריות מדגישה בדיוק את ההבנה שכל הליך יזמי איכותי אמור להתחיל בעצירה שמבררת את הכמיהה השונה שיש לכל תלמיד/מנהל/יזם/מחנך. זהו מודל של “פעלנות קשובה” (אייג’נסי) שמתחיל בהתבוננות פנימית ומוביל לפעולה ושינוי במציאות.
» מה מבין כל הדברים שעשית את הכי גאה בו?
אני מאוד שמחה על מיצוב המינהל כגוף איחוד המשלב גם את התחומים הפורמליים של החינוך, וגם את התחומים הבלתי-פורמליים של תנועות הנוער ואגפי הקהילה השונים. הדבר מאפשר שיתופי פעולה יוצאים מן הכלל במגוון תחומים ומענים שמשפרים את מנעד ואיכות השירותים הניתנים לתושבי העיר. הצלחנו יחד לקדם תפיסת שירות לפיה העירייה שייכת לכולם, ועל כן אנחנו, עובדי העירייה, מחוייבים לייצר התאמות ייחודיות לכל מגזר ומגזר, הן בהיבטים החינוכיים הפורמליים, והן בפעילויות הקהילתיות השונות.
אני חושבת שהחוסן ושיתופי הפעולה של המינהל באו לידי ביטוי בצורה מרשימה בשמונת החודשים האחרונים, בהם במקביל לקיום שגרת-חירום, הצלחנו לייעל את היכולות של המינהל למענים בשעת מלחמה וחירום. גורמי הפיקוח במשרד החינוך ובפיקוד העורף התרשמו ואימצו כיווני פעולה ייחודיים שפיתחנו.
» עם אילו סיטואציות קשות התמודדת השנה?
זו אחת השנים המורכבות ביותר בהיבט הלאומי במדינת ישראל, והדבר הצריך התגייסות מלאה של כלל גורמי המקצוע. התמודדנו עם מורים, צוותי הנהלה ומנהלים מגוייסים במוסדות החינוך, ועם מורות רבות שנאלצו במקביל לתפקידן המקצועי גם לתחזק משפחה בשעת חירום, ולעיתים גם כשבן הזוג במילואים. זו הייתה גם הזדמנות יוצאת דופן לגלות את הכוחות והחוזקות של אנשי החינוך בעיר הזאת, הנוער האיכותי, ושל אנשי החסד שהצטרפו אף הם למאמץ.
ברמה האישית זו הייתה שנה שהתחילה והסתיימה עבורי באבל. יום לפני פתיחת שנת הלימודים, אבי מורי יעקב קופלוביץ’ נפטר, ובסיומה של השנה, לפני שבועיים, נהרג ברצועת עזה איתן קופלוביץ’ אחייני היקר לוחם וקצין בשריון. איתן זכה בחייו ויותר מכך אף במותו לקיים את צוואתו של אבי שכתב לנו “השתדלתי תמיד להעדיף את טובת הכלל על טובתי האישית, נחת הרוח מתוצאות פעולותיי הייתה שכר הגון ואף יותר מכך. אשמח מאוד אם ילדיי וכל יוצאי חלציי, ישתדלו לחיות בדרך זו. השתדלתי לחיות ביושר עם הבריות ועם הקב”ה, ובטוחני שאם תלכו בדרך זו הקב”ה יגמול לכם כראוי”. מילותיו של אבא הן ביטוי לאורח חייו ולמשנתו החינוכית. משנה זו היא קריאת הכיוון והמצפן שלי, וכולי תקווה שאזכה להמשיך את דרכו, להוסיף טוב ולקדם תיקון בעולמנו.
» מה היא הסיבה האמיתית שבעטיה את עוזבת? לפי מה ששמעתי ראש העיר שמוליק גרינברג וממונה תיק החינוך איציק אלמליח לא רצו שתמשיכי, והיה וכנים דברי, האם את מרגישה קרבן פוליטי מאחר והיית מזוהה מידי עם ראש העיר הקודמת עליזה בלוך?
אני עוזבת לאחר שלוש וחצי שנים של עשיה שאני מאוד גאה בה וממשיכה לאתגר הבא. בתקופה שלי בעיר הצלחנו לייצב את המינהל, להקים את אגף קהילה ולפתח אינספור תוכניות ומיזמים בעיר. בקדנציה הזו ידענו מבצעים צבאיים ומלחמות, התמודדות עם הקורונה ולהבדיל אתגרים פוליטיים מגוונים. אני גאה בעבודה השיתופית של המינהל שלנו וחשה שהגיע הזמן לצעוד קדימה.
לשמחתי, ראש העיר תומך בניהול מקצועי, הוא לא רק הצהיר על כך, אלא גם עשה זאת בפועל במינויים האחרונים והדבר עלה גם בשיח שלי מולו ומול המנכ”ל ובהצעה שלהם אלי שאשאר בתפקידי. כאמור, בחרתי להמשיך לאתגרים הבאים שלי. אני מקווה מאוד שהכיוון המקצועי שמוביל ראש העיר, בלי התפשרויות, יבוא לידי ביטוי גם בבחירה של ראש המינהל הבא. מאחלת שישכילו לבחור אשת מקצוע בעלת ניסיון ניהולי מוכח, רצוי כמובן גם ניסיון ברשויות מקומיות. בתפקיד בכיר כזה נדרש אדם ערכי בעל תפיסות חינוכיות מגובשות שיוכל לצפות פני עתיד, לקדם חזון מתוך עומק רעיוני, תפיסה חינוכית ובשילוב עם המדיניות של נבחרי הציבור.