מדובר בנושא כל כך חשוב, יש שיאמרו שהוא חשוב אף יותר מאשר ההבדל בין מזון עם הכשר הבד”ץ למזון עם הכשר רבנות, ודוקא בנושא כה חשוב רבה העזובה? איך הורה יכול לשלוח את ילדיו למוסד חינוכי כלשהו בטרם יבין לאשוריו את ההבדל בין מוסד למוסד. איך הוא יכול להפקיד את היקר לו מכל – נשמת ילדיו הרכים – במקום שהוא לא יודע מה הוא טומן בחובו?
לכן החלטנו לבדוק את העניין לעומק, שאלנו רבנים התייעצנו עם אנשי חינוך וכל האצבעות הובילו לאדם אחד, אדם שהיה מראשוני מקימי עולה של תורה ומוסדות החינוך בעיר בית שמש הרב יעקב סגל.
הרב סגל מכהן כיום כמנכ”ל רשת גני הילדים עץ הדעת, ומנהל ת”ת אבי עזרי בבית שמש. לרב סגל יש עוד ארבעה תלמודי תורה ברחבי הארץ שהוא עומד בראשם. עם רקורד כזה עצום ומעל ל-20 שנות נסיון אנו סמוכים ובטוחים כי הוא יוכל לשמש עבורינו מורה נבוכים.
ישבנו איתו לשיחה ארוכה, בעונה הכי עמוסה בשנה, הלא היא ‘עונת הרישום’. שאלנו אותו שאלות קשות, וחזרנו עם תשובות, לפתע התחוורו לנו מספר דברים שלא ידענו עליהם קודם, התברר לנו שלא הכל שחור ולבן, שגדולי ישראל לא נגד לימוד אנגלית, והחוצניקים לא תמיד דורשים לימודי ליב”ה.
תיכף תקראו דברים שאף אחד לא דאג קודם שהציבור הרחב ידע, דברים שהיו ידועים ליודעי ח”ן בלבד. מתוך בורות תייגו את מוסדות החינוך כתלמוד תורה למשפחות בני תורה, או תלמוד תורה לילדים עם הורים עובדים. החילוק הזה נובע מתוך בורות, ורחוק מאד מהאמת, לא מיניה ולא מקצתיה.
לפני שתתחילו לקרוא את הראיון מומלץ לקרוא את הכתבה שהכין עבורינו הרב יעקב סגל שם הוא מבהיר את מונחי היסוד אחרת לא תבינו דבר וחצי דבר מהראיון.

שלום לך הרב יעקב סגל, תודה רבה שהסכמת לשבת איתנו לשיחה שבה נעמוד על ההבדלים בין סוגי מוסדות החינוך, ועל התכנים הנלמדים. השאלה הראשונה שעולה במוחי היא מה רע כל כך בללמוד אנגלית ומתמטיקה שכל גדולי ישראל יצאו נגדם? הרי לא מדובר כאן בלימודי כפירה ח”ו.

דבר ראשון אני יאמר שאצלנו בת”ת ובכל מוסדות הפטור כן לומדים מתמטיקה, הלימודים מתקיימים מתוך ספרים המאושרים ע”י גדולי ישראל, וברמה מאד גבוהה. לגבי לימודי השפה אנגלית, הם לא אושרו ע”י גדולי ישראל.

אבל עם הקידמה של היום האנגלית זו שפה נצרכת, אתה רואה עם זה איזושהי בעיה רוחנית?

ישנו מושג, אילו ידעתיו הייתיו, כלומר, אילו הייתי גדול הדור הייתי יכול לענות לך תשובה, מאחר ואני לא גדול הדור אני יודע דבר אחד, שגדולי הדור כבר הכירו את שאלתך ובכל זאת החליטו לא לאפשר לימודי אנגלית בתלמודי התורה, ואנו נשמעים לדבריהם.
אותם גדולי ישראל אכן נתנו היתר למוסדות חינוך העצמאי ללמד אנגלית, וכך גם לחלק ממוסדות המוכש”ר, הלימודים שם נלמדים ברמה מאד גבוהה, ותחת עיניהם הפקוחות של פיקוח החינוך העצמאי שאושר ומכוון ע”י גדו”י שהקימו אותו ראש ישיבת לייקווד הגר”א קוטלר זצ”ל, וראש ישיבת פוניבז’ מרן הגרא”מ שך זצ”ל וחברי מועצת גדולי התורה.

אם יש היתר כזה, מדוע רוב הת”ת לא לומדים אנגלית?

כמו בכשרות המזון, יש הכשר בד”ץ, העדה החרדית, שארית ישראל ועוד, שהם הכשרים למהדרין מן המהדרין, ומנגד יש הכשרים ברמות פחותות יותר.
גדולי ישראל בדעתם הרחבה שקלו, ונתנו מידרג, ועל פי אותו מידרג רשאית כל משפחה ומשפחה לבחור מקום לימודים המתאים לאופי המשפחה מתוך המוסדות המפוקחים ומונחים ע”י גדולי ישראל.

אחרי ששמעתי שישנה אופציה ללמוד אנגלית במסגרת חינוך העצמאי המאושרת ע”י גדולי ישראל, ואחרי שאנו יודעים כי הפער בין תיקצוב מוסדות הפטור לבין מוכש”ר והחינוך העצמאי הוא כה גדול, מדוע אתה כמנהל ת”ת במוסדות פטור לא מכניס לתוכנית הלימודים גם לימודי אנגלית, וכך מצד אחד אתה מקבל תקציב גבוה כמעט פי 3 ממה שאתה מקבל היום, ומצד שני גם נשמע לדעתם של גדו”י.

הציבור ששולח את ילדיו למוסדות פטור מעוניין בפיקוח הדוק יותר על תוכנית הלימודים, ואינו מעוניין בשום התערבות חינוכית, הוא רוצה בדוקא בכשרות בד”ץ כמו במזון, אנו כציבור צריכים להיות מלאי הערכה כלפי אותן משפחות שחינוך ילדיהם חשוב להם יותר מכל, ובחרו באופציה המועדפת יותר ע”י גדולי ישראל ללא פשרות.
חשוב לי לציין כי אין הדבר מוריד מערכן של משפחות אחרות שבחרו לשלוח את ילדיהם למוכש”ר או לחינוך העצמאי בנים.

אני לא יודע להיכנס למספרים מדוייקים אבל להערכתי יש לכם הפסד של מאות אלפי אם לא מיליוני שקלים בשנה, זה לא מפתה אותך להכניס לימודי ליב”ה לת”ת שאותו אתה מנהל?

אספר לך שתחת אחריותי ישנן חמשה ת”ת ברחבי הארץ, המונים כ-4,000 תלמידים במסגרות חינוך פטור בלבד, תחשב 400 שקלים כפול 4,000 תלמידים, תכפיל את הסכום בשנים עשר חודשים ומיד תגלה כי ההפסד מתקרב לכ-20 מליון שקלים.
בזמנו ערכתי את החישוב הזה ובאתי איתו למרן הגראי”ל שטיינמן זצוק”ל וסיפרתי לו כמשיח לפי תומי על הפער העצום שקיים בין מוסד פטור למוסדות אחרים, והוא ענה לי: “אתה לא מפסיד, אתה מרוויח“.

אבל אתה כן מפסיד!!
מלשמוע לגדולי ישראל לא מפסידים!!! יתירה מכך לראות תלמיד שיוצא מהחיידר לישיבה קטנה עושה שטייגען עולה לישיבה גדולה וממשיך לעשות שטייגען בתורה ומוסר ומקים בית של תורה, אלו המליונים האמיתיים.

בסופו של יום לא כולם חובשים את ספסלי בתי המדרש כל ימי חייהם, ישנם חרדים רבים שאינם מסוגלים לחיות תחת לחם צר ומים לחץ, והם רוצים לאחר הנישואין לצאת לשוק העבודה ולפרנס את משפחתם בכבוד, כאן לימודי הליב”ה שלמדו בצעירותם יעזרו להם להשתלב בקלות בשוק העבודה.

לפני כן אמרת לי שהעולם מתקדם וצריכים להתאים את עצמנו לעולם, כשהייתי ילד מי שלא היה לו תעודת בגרות לא יכל להתקבל לשום מקום לימודים, היום הצב שונה לגמרי, ילד יכול ללכת לחיידר, אח”כ לישיבה קטנה, ולישיבה גדולה, לעשות שטייגען גדול, להמשיך שנים נוספות ללמוד בכולל, לבנות את עולמו הרוחני, ולאחר מכן ללכת למכינה ב’מכללות למיניהם ובתוך פרק זמן שנע בין 3 ל-6 חודשים, הוא כבר יכול להתחיל ללמוד לתואר ראשון, ובתוך 3 שנים להיות עו”ד, רואה חשבון, מהנדס תוכנה, או כל מקצוע חופשי שיבחר.
בעיר שלנו ישנם מאות בוגרי ישיבות שלאחר שבנו את עולמם הרוחני בישיבות ובכוללים יצאו לשוק העבודה, וכיום הם מתפרנסים בכבוד, מבלי להתפשר על עולמם הרוחני.

נעבור ברשותך לדבר על הממ”חים (ממלכתי חרדי) משום שעד כה לא שמעתי שהזכרת אותם בתוך מוסדות החינוך שאושרו ע”י גדולי ישראל, למרות שבעצם אני לא רואה שום הבדל בינם לבין החינוך העצמאי שהרי שניהם מלמדים לימודי ליב”ה.

ההבדל בין חינוך העצמאי לבין הממ”ח הוא “הבדל תהומי” כמו שהסברתי קודם לכן, החינוך העצמאי נבנה ע”י גדולי ישראל, ואיתו נבנתה מעטפת חינוכית, כלומר המפקחים הינם מפקחים מטעם החינוך העצמאי, אנשים יר”ש שקבלו את הכשרתם במוסדות או במסגרות שאושרו ע”י גדו”י, ההשקפה שלהם הינה השקפה של בני תורה, שאיפתם של המפקחים ושל המחנכים היא לחנך את הילדים בתלמודי תורה לצעוד אל עבר הדרך הסלולה לישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל, וכך לצאת בני תורה כפי שאבותינו וסבינו חינכו אותנו.
בממ”ח הפיקוח הוא של משרד החינוך אשר מתערב בתכני הלימודים, ומדריך את המורים כיצד ללמד. גם המורים אינם יכולים לשדר קו אחיד השקפתית, הן מכיוון שהם נתונים לדרישות הפיקוח, והן כי לא כל אנשי צוות בית הספר עובד בראש אחד. חוסר תמימות הדעים בקרב אנשי צוות בית הספר עלול לבלבל מאד את הילדים, והם יוותרו עם השאלה מהי הדרך הנכונה בה נלך ומהי ההשקפה הנכונה.
אותם ילדים הלומדים בממ”ח רובם ככולם אינם הולכים לישיבות קטנות, הם הולכים במקרה הטוב לישיבות תיכוניות ברמה כזו או אחרת, ובמקרה הפחות טוב הם עוזבים כליל את עולם הישיבות.
באופן טבעי למרות שהממ”ח לא קיים מספיק שנים על מנת שנוכל לבחון את התוצאות, אך ילד שאינו ממשיך בישיבה קטנה טובה, סיכוייו ללמוד בישיבה גדולה טובה הינם אפסיים, וממילא הוא מאבד את עולמו הרוחני, שהרי העולם הרוחני נבנה לאחר שנים של שטייגען בישיבות, שבהם מקבל בחור ישיבה ארגז כלים שאיתו הו בונה לעצמו חוסן רוחני שיציל אותו מהשפעת הרחוב. לאחר שהוא בנה את עולמו בשנים של עמל בגמרא, מוסר והלכה, הוא יוכל לצאת לשוק אם יצטרך, כשהוא מחוסן מפגעי הרחוב.

לפי מה שאתה אומר אתה פסלת לגמרי את כל הממ”חים, אתה לא חושב שישנם משפחות שמתאים להם יותר ממ”ח מאשר תלמודי תורה, כמו משפחות חוצניקיות – וישנם רבות כאלה בבית שמש, או משפחות שהם קצת יותר מודרניות?

ראשית לא אני פסלתי, אני רק אומר את מה שגדולי ישראל אמרו. דבר שני תלמודי התורה מלאים כיום במשפחות אמריקאיות, תראה למשל בכל החדרים ברמת בית שמש וכן בכל עיר ועיר בחו”ל ישנם חיידרים מצויינים הם מלאים ת”ת לא פחות מא”י, אמריקאי זו תרבות שאני מכיר מקרוב, גם אני אישית בן לאמא אמריקאית שבקושי דיברה עברית, ובכל אופן התחנכנו במוסדות המוכוונים ע”י גדולי ישראל.
יתרה מכך אני יאמר לך שהמשפחות האמריקאיות שעלו לבית שמש, ברובם המוחלט, עלו לכאן לא כדי לעשות לביתם, את פרנסתם הם הרוויחו באמריקה, הם עלו לארץ על מנת לתת לילדיהם חינוך טוב יותר, חינוך שכולל בתוכו יותר תורה, יותר מוסר ויותר יראת שמים. אם הם ישלחו את ילדיהם לממ”ח הם לא ירוויחו שום דבר בעלייתם לארץ מבחינת חינוך הילדים, ואולי אף יפסידו.
לסיכום אני יאמר שהעיר בית שמש התברכה במגוון רחב של מוסדות חינוך, הן חיידרים, הן מוכש”רים, והן חינוך העצמאי כמו שהבהרתי לך, כולם עומדים תחת פיקוחם של גדולי ישראל. מוסדות החינוך הללו מציעים תוכנית לימודים המקבילה לזו שבממ”ח, אך בשונה מממ”ח המוסדות הללו הם תחת הנהגתם ופיקוחם של גדולי ישראל, תוך שאיפה הכוונה וחינוך של הילדים ללכת לישיבות קטנות, ללכת לישיבות גדולות, והם מחדירים לילדים כי היהלום שמתנוסס בכתרו של העולם הינו ‘בן תורה’.
מה שברור שמי שלא הולך בדרך הסלולה שסללו לנו רבותינו עושה ניסוי על גבם של ילדיו. אולי אני אתבדה, והלוואי ואתבדה, אבל כלל נקוט בידינו, כמו שהגמרא אומרת כל המשנה ידיו על התחתונה.

האם התנגדותם של גדו”י היא מתייחסת רק לממ”ח בנים או גם לממ”ח בנות? הרי אצל בנות אין את העניין של ביטול תורה.

התנגדותם של גדו”י היא חד משמעית הן לבנים והן לבנות, יתרה מכך, גם הורה שחשוב לו לימודי הליב”ה ובעקבות כך אינו שומע ח”ו לגדו”י, הרי בבנות בכל בתי הספר של החינוך העצמאי נלמדים לימודי הליב”ה ברמה הגבוהה ביותר, כך שאותם בנות יוכלו בבא היום להשתלב בשוק העבודה וכד’, לכן אני לא רואה שום סיבה שבעולם לשלוח את הבנות לממ”ח.
מי ששולח את בנותיו לממ”ח חושף אותם להשקפות שאינם השקפות של גדולי ישראל בוגרות הממח אינם הולכות ברובן לסמינרים אלא לאולפנות וכדומה
וכידוע האשה עיקרו של בית והן מאבדות את שנות החינוך שיכולות להקנות להן את השאיפה והכלים לבנות בית של תורה עם כפיפות לדעת תורה ולציות לגדולי ישראל
לדעתי רוב ההורים השולחים את ילדיהם לממ”ח לא לקחו בחשבון או לא היו מודעים לכך שהחינוך העצמאי מציע להם הכל. מבחינת לימודי החול ובלי להתפשר אפילו לא בגרם על ההשקפה הנכונה ועל הקניית הכלים לבניית בית של תורה
אני סמוך ובטוח שבקרב חלק נכבד מההורים הללו ישנו רצון אמיתי לראות את בניהם ישיב’ה בוחרים. ואינם לוקחים בחשבון, שקיים סיכוי סביר כי משאלתם לא תתקיים חס ושלום.

לסיום אנו מקווים שהבהרנו לכם את התמונה על בוריה וכעת כל אחד ואחת יעשו חושבים מחדש עם בן או בת הזוג, ויגיעו לכלל החלטה להיכן בדיוק הם רוצים לשלוח את ילדיהם.
והיה ואחרי הכתבה הזו התברר לכם ששלחתם את ילדכם למקום שאינו מתאים לכם, תמיד תוכלו להחליף מקום לימודים. לא מצאתם? תוכלו להיעזר באנשי מקצוע. אל תוותרו לעצמכם, כי בנפשנו היא!!!