קרדיט תמונות: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכנסת המיוחדת לזכויות הילד, בראשות ח”כ קטי שטרית, קיימה דיון סוער בנושא המחסור החמור באנשי מקצועות פרא-רפואיים (קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ועוד) בחינוך המיוחד. ממצאים שהוצגו על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת מראים כי כ-357,300 תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחד, כאשר רבים מהם, במיוחד בפריפריה, נותרים ללא מענה טיפולי חיוני.
יו”ר הוועדה, ח”כ שטרית, קבעה בפתח הדיון כי הנתונים מראים מחסור משמעותי במרכז ובמגזר הפרטי, אולם “ברור שאם קיים מחסור במרכז ובמגזר הפרטי, הוא גדול פי כמה בפריפריה ובמגזר הציבורי.” היא מתחה ביקורת על משרדי הממשלה בשל אי-הוצאה לפועל של המלצות דו”ח בין-משרדי קודם, כשברקע נמצא חוסר תכלול מוחלט בנושאי שכר ואופק קידום למטפלים.
חברי הכנסת הציעו פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם המצוקה. ח”כ משה אבוטבול הציע: “עצתי כשיש מחסור בכוח אדם שהולך ומחריף בגלל הדרישה במקצועות הרגישים הללו אולי צריך להוריד את הרף בדברים האפשריים מבלי לפגוע בליבה.” ח”כ טלי גוטליב חיזקה את הצורך בפתרון מידי: “הפתרון הוא לתת לרשויות המקומיות לשכור את שירותיהם של כאלה שיעברו קורסי הכשרות בתחומים ספציפיים.”
הדיון הגיע לשיאו כאשר הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שיתפו בקושי הבלתי נסבל. ענבל צוקרמן דמרי, אם לילד עם מוגבלות קשה, תיארה כיצד בנה לא מקבל קלינאי תקשורת ארבע שנים: “הבן שלי לא יכול להגיד לי שכואב לו. נראה לכם שיש לבן שלי עד 2027 לחכות לרפורמה כדי לתקשר עם העולם החיצון? יש לתת פתרונות מידיים!”
נציגי משרדי הבריאות והחינוך טענו כי החלו ביישום המלצות להגדלת מספר הסטודנטים, אך ד”ר אפרת סלניקיו, ראש החוג לריפוי בעיסוק, הצביעה על חסם משמעותי: חובת התמחות של 1,000 שעות, המגבילה את מספר המתקבלים.
ח”כ שטרית סיכמה בזעם: “אם חסרים 6,500 מטפלים משהו במערכת לא עובד?” היא קראה להאחדת תנאי העסקת המטפלים בין מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, להעלאת שכרם במגזר הציבורי, להגדלת מכסות הסטודנטים במוסדות האקדמיים ולבחינת הקלת תנאי הפרקטיקה הארוכים. הוועדה תקיים דיון מעקב בהקדם.
