תושבי שכונת נווה שמיר עתרו לבית המשפט באמצעות עו"ד אלי בוטבול בדרישה לבטל את המכרז המדיר את הציבור הכללי מהקאנטרי החדש. יו"ר סיעת הליכוד שלום אדרי מבהיר כי השתלטות המגזר החרדי על שכונה שיועדה לציבור הכללי היא מהלך לא מוסרי ולא חוקי. ומה צופן העתיד? הבריכה לא תיפתח במתכונתה הנוכחית וספק אם תפעל בכלל

אתמול בלילה (א') הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית דרמטית ומקיפה המשתרעת על פני למעלה מ100 עמודים. העתירה הוגשה על ידי תושבי שכונת נווה שמיר המיוצגים על ידי עורך הדין אלי בוטבול נגד החלטת עיריית בית שמש להפעיל את הקאנטרי החדש בשכונה בהפרדה מגדרית מלאה בלבד. העתירה אינה עוסקת רק בבריכה אלא נוגעת לשורשי הסטטוס קוו בבית שמש ולזכויות היסוד של תושביה המבקשים לשמר את צביונה המגוון של העיר.

בין העותרים המרכזיים ניתן למצוא את עורך הדין עידן בוטבול ועורך הדין רגב ישראל בוטבול שהם בניו של עורך הדין אלי בוטבול. דניהם רכשו דירה בשכונה, אחד אף מתגורר בה,  ועובדה זו מעניקה למאבק פן אישי ומשפחתי מובהק של תושבים המבקשים להגן על איכות חייהם. עורך הדין אלי בוטבול (המשמש גם כעורך הדין של סיעת הליכוד) משמש כבא כוחם של התושבים המבקשים להגן על זכותם ליהנות ממתקני השכונה כפי שהובטח להם.

הבטחות שלטוניות שהופרו ברגל גסה

העותרים מציגים לבית המשפט מסמכים והבטחות שלטוניות ברורות שניתנו בעבר על ידי ראשי עיר משה אבוטבול ועליזה בלוך ועל ידי שר השיכון לשעבר יואב גלנט.
נציין כי למערכת החדשות מיטב יש גם סרטונים של ראש העיר שמוליק גרינברג שאומר זאת בקולו, ומדגיש כי העיר בית שמש היא עיר של כבוד וההבטחה מעוגנת במסמכים. לאן נעלמו המילים הריקות הללו?

על פי העתירה השכונה כולה תוכננה כמענה לציבור הכללי בבית שמש. העירייה אף יזמה בזמנו מודל מיוחד שנקרא מודל ההצרחה אשר נועד לאפשר החלפת דירות בין זוכים חרדים לבין זוכים מהציבור הכללי כדי לשמור על האופי המובחן והמתאים של השכונות. כעת טוענים העותרים כי העירייה מפרה את ההבטחות הללו ומנסה להפוך את הקאנטרי למתקן המדיר את הציבור הכללי משימוש בו.

הביקורת על ההשוואה המופרכת לבני ברק

סלע מחלוקת משפטי עלה בתגובתה של הלשכה המשפטית בעירייה בראשות עורך הדין מיקי גסטווירט. בתשובתו לפניית התושבים השווה גסטווירט את המקרה של בית שמש לפסיקה שניתנה בעניינה של העיר בני ברק.

עורך הדין בוטבול מגיב על כך בתדהמה בעתירתו וטוען כי מדובר בהשוואה שגויה ומטעה מיסודה. בני ברק היא עיר חרדית הומוגנית בכלל שכונותיה. בית שמש לעומת זאת היא עיר מגוונת ורב תרבותית שבה שכונות המיועדות לציבור הכללי הן חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני. ההשוואה לבני ברק מבקשת למחוק את הצביון המיוחד של בית שמש ולכפות מציאות שאינה מתאימה לשכונות כמו נווה שמיר. עורך הדין בוטבול מבהיר כי ניסיון זה להציג את בית שמש כעיר בעלת אופי זהה לבני ברק הוא חסר בסיס עובדתי ומשפטי שנועד לשרת אג'נדה פוליטית על חשבון התושבים.

שלום אדרי: השכונה מיועדת לציבור הכללי

יו"ר סיעת הליכוד שלום אדרי שמוביל את המאבק יחד עם התושבים מחדד את התמיהה של הציבור הכללי. לדברי אדרי לחילונים אין שום הפרעה עם העובדה שיש שעות נפרדות. הם מוכנים לחלוק את המרחב ולכבד את הצרכים של המגזר החרדי. אולם הוא שואל בגלוי מה בדיוק אמור להפריע למישהו בציבור החרדי אם תושב חילוני שוחה במעורב בשעות שאינן מיועדות להם?

אדרי מוסיף כי קשה שלא להיזכר בפסוק הקשה מספר בראשית הממחיש את התחושה הקשה בקרב התושבים: האחד בא לגור וישפוט שפוט. לדבריו, זהו מהלך לא חוקי ולא מוסרי לקחת שכונה שאופיינה מלכתחילה למגזר הכללי ולנסות להשתלט עליה ולשלוט על אורחות החיים של הציבור הכללי. אדרי מדגיש כי בעוד הציבור הכללי מבקש רק לחיות לפי דרכו נראה כי ישנם גורמים המבקשים באופן שיטתי להתערב בחיים של אחרים ולנהל את המרחב גם בשעות שאינן שלהם.

המשמעות הדרמטית של העתירה

המשמעות המשפטית של העתירה היא אדירה. העותרים נשענים על פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בפרשת שוקרון נגד המועצה המקומית קריית ארבע. באותו מקרה קבע העליון כי גם אם חלק מהציבור מעוניין בהפרדה מגדרית אין בכך כדי להצדיק הדרת הציבור המעוניין בשחייה משפחתית.

בית המשפט העליון הבהיר שם כי חריג המאפשר הפרדה מגדרית הוא מצומצם מאוד ונועד לתת מענה לקבוצות מסוימות ולא כדי למנוע מאחרים את השימוש במתקן ציבורי. העותרים טוענים כי עיריית בית שמש מתעלמת מהפסיקה המחייבת הזאת ומנסה להכשיר את ההדרה באמצעות טיעונים שנדחו על ידי הערכאות הגבוהות. המשמעות של קבלת העתירה עשויה להיות תקדימית עבור ערים מעורבות בכל רחבי הארץ אשר מתמודדות עם שאלות דומות של שימוש במתקני פנאי ציבוריים.

אם בית המשפט יקבל את עמדת התושבים מדובר בשינוי כללי המשחק. המשמעות היא שרשות מקומית לא תוכל עוד לנכס מתקנים ציבוריים למגזר אחד בלבד בשכונות שיועדו מראש לציבור אחר. זהו מאבק על הדמוקרטיה המקומית ועל היכולת של כל תושב להרגיש בבית בעיר שלו. התושבים בעתירתם לא מבקשים למנוע מחרדים לשחות אלא דורשים שוויון מלא וחלוקת זמנים הוגנת המכבדת את כל חלקי האוכלוסייה. נכון לעכשיו בעקבות דחיית מועד המכרז על ידי העירייה הנושא של צו ביניים הפך לפחות רלוונטי ברגע זה אך הדיון העקרוני בעתירה צפוי להימשך זמן רב. הציבור בבית שמש עוקב בעניין אחר ההתפתחויות שכן לתוצאות העתירה הזאת עשויה להיות השפעה ארוכת טווח על הדרך שבה ינוהלו השירותים העירוניים בעיר בשנים הבאות.

סוף דבר

גורם בכיר בדגל התורה מוסר למערכת החדשות 'מיטב' כי ראש העיר שמוליק גרינברג נמצא תחת וטו של רבנים האוסרים עליו לפתוח את הבריכה למגזר הכללי. שמוליק אינו יכול להמרות את פיהם.
על פי הערכתינו, הבריכה הזאת לא תפעל עד אשר יקרה אחד מהשניים: או שאחרון החרדים יעזוב את השכונה כי הוא אינו גר אלא במקום תורה, מה גם שלא קיים אף רב אחד (אני מדגיש, לא עסקן, אלא רב) שיתיר לחרדי לגור בשכונה שלא מיועדת למגזר החרדי ולראות מראות אסורים רק בשם השאיפה להשתלט על השכונה.
או עד שאחרון החילוניים בשכונה יעזוב ויבין שבבית שמש, עיר שמקצינה משנה לשנה, אין לו מה לחפש.

עד אז ככל הנראה הבריכה לא תיפתח כלל.