מוצרי חלב רגישים נמעכים על המדרכה, קרטונים נרטבים בגשם והופכים למפגע, ובעלי העסקים החוקיים זועמים: "אנחנו משלמים ארנונה ודחסנית, והם מקבלים שירותי פינוי חינם מהעירייה על חשבון הציבור".
תמונות וסרטונים שהגיעו לידינו חושפים מציאות עגומה המתרחשת בשכונות רבות בעיר. המראות הקשים ביותר תועדו היום בלב רמת בית שמש ד'3 בצומת הרחובות תלמוד ירושלמי תלמוד בבלי, שם נראה כי ה"מכירות השכונתיות" המוזלות הפכו למפגן של זלזול בבריאות הציבור ובסדר הציבורי. בתיעוד ניתן לראות בבירור מעדני חלב, גבינות ומוצרי "גיל" אשל, מוצרים הדורשים קירור קפדני ורציף, כשהם מונחים על קרטונים רטובים ומתפרקים. בסרטון השמור במערכת נראה כי חלק מהמוצרים נמעכו תחת העומס, ותכולתם נשפכה על המדרכה – מפגע תברואתי שמושך מזיקים ומפיץ ריחות רעים.
הגשם יורד, המחירים עולים (בבריאות)
המראות שראינו ברמה ד' 3 אינם מקרה מבודד, אלא תופעה שחוזרת על עצמה במקומות רבים בבית שמש. בעוד שחוקי משרד הבריאות מחמירים מאוד עם חנויות המזון הממוסדות, בשווקים הפיראטיים הללו נראה שאין דין ואין דיין. המוצרים נשארים חשופים שעות ארוכות למזג האוויר – בחום הכבד או בגשם שמרטיב את אריזות הקרטון והופך אותן לעיסה דביקה. תושב שעבר במקום תהה: "מי מבטיח לי שהגבינה או האשל שקניתי כאן לא עמדו שעות בשמש או נרטבו במי גשם מזוהמים? זה פשוט הימור על הבריאות".
היכן הווטרינריה העירונית?
האפליה המקוממת: חאפרים מול בעלי עסקים
הזעם הגדול ביותר מגיע מכיוון בעלי המכולות והסופרמרקטים המקומיים, שרואים את המדרכות הופכות לשוק פיראטי מלוכלך. "אני משלם ארנונה עסקית גבוהה, משלם על פינוי אשפה ומתפעל דחסן פרטי בעלות של אלפי שקלים," אומר בעל עסק מקומי. "בסוף היום, אותם 'חאפרים' משאירים ערימות של זבל וקרטונים על המדרכה, ומי אוסף את זה? משאיות העירייה. הארנונה שאני והתושבים משלמים מממנת את הניקיון של מי שמתפרנס כאן ללא תשלום מיסים עירוניים כחוק".
איפה העירייה?
השאלה הגדולה נותרת פתוחה: היכן הפיקוח העירוני? האם העירייה נותנת יד למכירות הלא מורשות הללו ברחבי העיר? אם הסוחרים משלמים על השימוש במרחב הציבורי, הציבור זכאי לדעת כמה. אם לא, מדובר בפריווילגיה פסולה על חשבון העסקים החוקיים בבית שמש שקורסים תחת הנטל, בזמן שהמדרכות הופכות למזבלה של מוצרי מזון.