יו”ר סיעת דגל התורה דאז הרב שמואל גרינברג בחר להשתמש בכפל לשון בשעה שאמר “השכונה הזו תוכננה עבור הציבור הכללי”, אך באותה נשימה גם אמר, “כל אחד רשאי לגור היכן שהוא רוצה”, קרי: יש מקום ברמה ה’ גם עבור הציבור החרדי.

ומה קרה 3 שנים אחרי?

לבינתיים ברמת בית שמש ה’ אין מקוה, אין בריכה, וגם אין גינות ציבוריות, שלא לדבר על טיפת חלב ועוד מבני ציבור שהובטחו.

הציבור החילוני לא רץ בהמוניו לרכוש דירות בשכונה, למרות ששפכו שם על פרסום סכום כסף גדול מאד הנאמד במליון שקלים, ואילו הציבור החרדי הגיע לגור בשכונה ללא קמפיין וללא פרסומות.

ההבדל היחיד בין רמת אברהם לרמת בית שמש ה’ הוא שברמת אברהם מתפללים בקרוואנים, ואילו ברמה ה’ מתפללים בלובי הבניין שהוסב לבית כנסת, אנו תקווה כי במהרה השכונה החדשה תתאים את עצמה לרמת החיים ברמת אברהם.

ימים יגידו האם בשכונה הזו אכן יהיו פחות בתי כנסת, והאם יסעו שם בשבת.

מ”מ וסגרה”ע משה שטרית רואה את הדברים אחרת וכך הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו:

בשבועות האחרונים החלו להתאכלס המשפחות הראשונות בשכונת נוה שמיר.

כך מתקדם לו תהליך ארוך במיוחד, עם הרבה קשיים ומהמורות בדרך, שראשיתו סיור בגבעות בית שמש וסופו שכונה גדולה שתאכלס אלפי משפחות.

מרגש!

במאמר המוסגר נאמר שמי שהיו אמונים על הבאת חילוניים לבית שמש עשו את כל הטעויות האפשריות. עירבבו בין מציאות לבין חלום, בין מקורבים לבין מקצוענים, דילגו וזילזלו בכל מי שרק יכל לעזור להם. אותם אלו שיכלו לעזור, פרשו כנפיים לאחר הזלזול המחפיר, והיום כל אחד פורח בתחום ציבורי כזה או אחר, רובם מחוץ לעיר, כי פה זו עיר שאוכלת כשרונותיה.

מאז, הרבנים כבר גמרו אומר בליבם  ואמרו לצאן מרעיתם עלו על כל גבעה בבית שמש!!! כעת אנו נמצאים בפני נקודת אל־חזור, וזו המטבע שמשלמים על טעויות בבית הספר של הפוליטיקה, מטבע יקר יותר מהמטבע שיכלו לשלם עליו לפני מספר שנים. ומי יודע אם אותו אחד שזלזלו בו לפני 3 שנים לא ישוב לכאן בדמות ראש העיר הבא של בית שמש.