ביקור במגרש הספורט של בית הספר 'גשר' ברחוב דוד רזיאל מציג תמונה אופטימלית: המתחם בימי חול המועד פתוח לרווחה, התנאים מעולים ואפילו המרחב המוגן ערוך לכל תרחיש. למרות זאת, המגרש נותר מיותם מאדם, מה שמעלה תהיות על דור המסכים מול הכדור.

בסיור שערכנו היום ברחוב דוד רזיאל בעיר, הגענו למגרש הספורט של בית הספר 'גשר'. המקום, שנראה מוכן ומזמין לפעילות גופנית ומשחקי כדור, עומד פתוח לרווחה לטובת הציבור והנוער במהלך חופשת הפסח. גם ההיבט הבטיחותי לא נזנח, והמרחב המוגן במקום ערוך ומוכן לשימוש במקרה של שיגורי טילים מאיראן.

אלא שדבר אחד מהותי היה חסר בתמונה הפסטורלית הזו: הילדים. המגרש, שיכול היה לאכלס עשרות ילדים ובני נוער וליהנות מהתנאים המצוינים, עומד ריק לחלוטין. נראה שבמציאות הטכנולוגית של ימינו, המסכים והסמארטפונים מנצחים את הכדור והמשחק המשותף בשטח. בזמן שהעירייה והנהלת המוסד מעמידות תשתיות ספורט איכותיות, נראה שהאתגר האמיתי הוא להוציא את הנוער מהבתים ומהפלאפונים אל המגרשים המושקעים המחכים רק להם.