מאה שנים של עשייה: נאום המורשת המקיף של חה"כ משה אבוטבול בכנסת

צילום: דוברות הכנסת

בנאום היסטורי ומפורט לרגל יום ההוקרה ליהדות המזרח, סקר חה"כ משה אבוטבול את פסיפס הדמויות המפואר שעיצב את מדינת ישראל • מהמהפכה ההלכתית של מרן הרב עובדיה, דרך גבורת אלי כהן ועד לפרופסורים ששינו את פני הרפואה המודרנית • "לא עוד סיפור שוליים, לפניכם סיפור על עמודי התווך של הלאום הישראלי".

מליאת הכנסת ציינה היום ביום חגיגי ומיוחד את תרומתה האדירה של יהדות צפון אפריקה והמזרח לבניית הארץ והמדינה. יום זה, שהפך למסורת בלוח השנה של הפרלמנט הישראלי, נועד לתקן עוול היסטורי של עשרות שנים שבהן נפקד מקומם של יהודי ארצות המזרח מדפי ספרי ההיסטוריה הרשמיים. מעל דוכן הנואמים, נשא חה"כ משה אבוטבול (ש"ס) נאום מקיף, מרגש ומעורר השראה, שבו סקר כיצד לאורך מאה השנים האחרונות, דמויות מפתח שעלו מארצות אלו היו למעשה האדריכלים שבנו את פניה של מדינת ישראל בכל תחומי החיים.

"כבוד גדול הוא לנו לציין את היום הזה," פתח אבוטבול את נאומו בקול נרגש. "ההיסטוריה של מדינת ישראל ב-100 השנים האחרונות שזורה כחוט השני בדמויות מפתח שעלו מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. אישים אלו לא רק השתלבו בחברה הישראלית כעולים מן המניין, אלא הם אלו שעיצבו את דמותה בתחומי הרוח, המדע, הכלכלה, והביטחון. הם לא עמדו מהצד; הם היו בלב העשייה, ובראש ובראשונה תרמו תרומה אדירה להמשך מורשת התורה המפוארת של עם ישראל".

 

עולם הרוח: להחזיר עטרה ליושנה ולחזק את השורשים

במרכז נאומו, העמיד חה"כ אבוטבול את המהפכה הרוחנית. הוא הסביר כי העלייה מארצות המזרח לא רק הביאה עמה מסורת, אלא החייתה מחדש את עולם ההלכה והמנהג הספרדי שעמד בסכנת היטמעות. בראש הרשימה הציב את דמותו המיוחדת של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שעלה מעיראק והפך לדמות ההלכתית והציבורית המשפיעה ביותר במאה ה-20. "מפעל חייו היה 'להחזיר עטרה ליושנה'", הסביר אבוטבול, "הוא שם דגש על פסיקה לפי מרן השולחן ערוך, כתב עשרות ספרי הלכה ושו"תים ייחודיים, והקים את תנועת ש"ס שחוללה תקומה תורנית ותרבותית חסרת תקדים".

לצדו של מרן, הזכיר בחרדת קודש את ה"באבא סאלי" – הרב ישראל אבוחצירא זצ"ל, שעלה ממרוקו והפך לסמל של חיבור בין יהדות מרוקו לכלל הציבור הישראלי בזכות קדושתו וברכותיו. אבוטבול הזכיר לקהל כי בעוד כחודש, בד' בשבט, המונים יעלו לציונו בנתיבות. עוד הוסיף את הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, דמות מאחדת ששילבה בין עולם הנגלה לעולם הקבלה, והיוותה גשר חי בין הציבור החרדי לציבור הדתי-לאומי.

 

בחזית המדע והרפואה: האדריכלים של מערכת הבריאות

חה"כ אבוטבול ביקש להאיר זווית שלעיתים נשכחת מהשיח הציבורי – התרומה המדעית והרפואית העצומה של יהדות המזרח. הוא ציין בגאווה את פרופ' מרדכי שני, חתן פרס ישראל ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שנחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של מערכת הבריאות המודרנית בישראל. דמות מרתקת נוספת שהוזכרה היא ד"ר לאון בן זקן, שעלה ממרוקו לאחר ששימש כרופאו האישי של המלך, ובישראל הפך לדמות ציבורית שסייעה רבות בקליטת העלייה.

בתחום המחקר, הזכיר את פרופ' שלמה בן-חמו, מדען ורופא בעל שם עולמי בתחום הכבד, שהוביל מחקרים פורצי דרך בבית החולים הדסה. "האנשים האלו לא רק ריפאו חולים, הם בנו את התשתית המדעית שעליה נשענת מדינת ישראל כיום כמעצמת רפואה," הדגיש אבוטבול. "זוהי מצוינות שבאה מתוך הערכים שהביאו עמם מהבית – חריצות, דבקות במטרה ואהבת האדם".

 

כלכלה ופיתוח: ממייסדי תל אביב ועד בירת הנגב

הנאום המשיך לסקירה כלכלית היסטורית, שם הזכיר אבוטבול את משפחת שלוש, ממייסדי יפו ותל אביב. הוא הסביר כי השפעתם הכלכלית של אברהם שלוש וצאצאיו הייתה קריטית לפיתוח המסחר והתעשייה בארץ עוד בראשית הדרך, והם היוו גשר כלכלי ותרבותי בין העדות השונות באזור. בתחום הציבורי-כלכלי, הזכיר את אליהו נאוי, יליד עיראק וראש עיריית באר שבע המיתולוגי. נאוי קידם את פיתוח הנגב והפך אותו למרכז כלכלי פורח תוך שילוב ידע משפטי ותרבותי רב, כשהוא מוכיח שהנהגה מקומית חזקה יכולה לשנות גורל של חבל ארץ שלם.

 

ביטחון וגבורה: המודיעין ששינה את פני המזרח התיכון

אבוטבול הדגיש כי יכולתם של יהודי ארצות המזרח להיטמע בסביבה הערבית, הבנתם העמוקה את השפה והתרבות, וגבורתם יוצאת הדופן, הצילו את המדינה פעם אחר פעם. הוא העלה על נס את אלי כהן הי"ד, "האיש שלנו בדמשק", שנולד במצרים והצליח לחדור לצמרת השלטון הסורי. המידע המודיעיני הקריטי שסיפק נחשב עד היום לאחד הגורמים המרכזיים לניצחון במלחמת ששת הימים.

בגזרת הגבורה בשדה הקרב, הזכיר את אביגדור קהלני, גיבור ישראל שמשפחתו עלתה מתימן, שפיקד על גדוד טנקים בקרב הבלימה המכריע בעמק הבכא. "סיפורו של קהלני הוא לא רק סיפור אישי, הוא סיפורו של דור שלם של לוחמים שעלו מארצות המזרח והקריבו את חייהם בקו הראשון של ההגנה על המולדת," אמר אבוטבול.

 

פיוט, תרבות ומהפכה חברתית-פוליטית

אבוטבול לא שכח את עולם הפיוט והמוזיקה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי ומהזהות הלאומית. הוא ציין את הרב דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו, ששיריו שולבו בתפילות הקהילה והשפיעו על דורות של מוזיקאים, ואת הרב אשר מזרחי מתוניסיה, שכתב את השיר המרגש "למולדת שובי רוני" – המבטא את הכמיהה העתיקה והשורשית של יהודי המזרח לציון.

לסיום, עבר אבוטבול לעשייה הפוליטית ששינתה את מעמד עדות המזרח ממעמד של "קליטה" למעמד של "הנהגה". הוא הזכיר את דוד לוי ז"ל, ששימש כשר חוץ ושר שיכון, ואת אהרון אבוחצירה ז"ל שהקים את תנועת תמ"י. את הנאום חתם בשבחים ליו"ר תנועת ש"ס, הרב אריה דרעי הי"ו: "הוא חולל מהפכה של ממש כשליחו של מרן זצ"ל. הוא פעל ללא לאות לחזק ולרומם את בני עדות המזרח בכל תחומי החיים, ועושה זאת בהצלחה גדולה למעלה מארבעה עשורים בתנועת ש"ס המעטירה ששינתה את פני החברה בישראל".

"זוהי תמצית פאר יהדות ספרד ובני עדות המזרח," סיכם אבוטבול את נאומו המרתק. "היום אנו עוצרים להוקיר להם תודה, אך המלאכה עוד לא תמה. עוד נכונו לנו ימים ושנים טובות להמשיך את המלאכה ולהחזיר עטרה ליושנה בס"ד".