בעיר בית שמש, מתרחשת תופעה מטרידה של ריסוס דגלי פלסטין על הקירות בשכונות שונות. על אף ההצהרות הרשמיות של העירייה כי היא פועלת לשמירת הסדר והנראות הציבורית, המציאות בשטח מראה כי קצרה ידה מלהושיע. התופעה, שמתרחבת ומקבלת ביטויים בוטים, מעוררת שאלות קשות על אוזלת היד של הרשויות המקומיות ועל הצורך בפעולה מיידית וממוקדת.
"העבודות" שנעשו בשתי שכונות שונות מעידות על הבעיה החמורה. בשכונה אחת, נראים ציורי גרפיטי על קירות, הכוללים ציור של דגל פלסטין לצד ריסוס בצבע אדום כי מדובר כביכול בשטח A. במקום נוסף בשכונה ניתן לראות ציור של דגל פלסטין מרוסס על הקירות בצבע שחור. בשכונה אחרת, נראים כתובות צניעות, לצד שני דגלי פלסטין – תזכורת לכך שהבעיה חוצה שכונות ומקומות.
שאלת היסוד היא: היכן העירייה בכל הסיפור הזה? מדוע היא לא מחקה את הגרפיטי והדגלים הפלסטיניים, שמפרים את הסדר הציבורי ומעוררים מחלוקות קשות בקרב תושבי המקום? התשובה היא שהעירייה נראית חסרת אונים, בעיקר בשל מחסור חמור בכוח אדם שמונע ממנה לפעול במהירות וביעילות. התוצאה היא שהגרפיטי והדגלים נשארים על מקומם זמן רב, וממשיכים להוות מוקד למתחים ולחוסר שקט.
לפני כחודש, הגיע לבית שמש השר איתמר בן גביר כדי להתריע על התופעה. הגעתו הצביעה על אוזלת ידה של העירייה, שלא הצליחה להתמודד עם תופעת הגרפיטי והדגלים הפלסטיניים. השר, שהצהיר על מחויבותו להבטיח את ביטחונם של תושבי העיר, הבטיח לפעול בנחישות נגד תופעות אלימות וגרפיטי פרובוקטיבי, אך נראה כי בפועל, המצב עדיין רחוק מפתרון.
לאחר ביקורו של השר, העירייה נקטה בפעולות נקודתיות של מחיקת הגרפיטי, אך מאז צצו גרפיטי חדשים, ובהם היא לא טיפלה.
המצב הזה מדגיש את הצורך בפעולה מערכתית וממוקדת מצד הרשויות המקומיות. יש צורך בהגדלת תקציבים, בגיוס כוח אדם מקצועי וביצירת תכנית כוללת למאבק בתופעות הגרפיטי והדגלים הפלסטיניים. כמו כן, יש להפעיל מערכות אכיפה יעילות יותר, שימנעו את התפשטות התופעה וימנעו את חזרתה של הבעיה בעתיד.