רחבת עיריית בית שמש הפכה ביום שלישי שעבר לזירת מאבק על דמותה של העיר. עשרות הורים וילדים מבית הספר ממלכתי דתי אנתרופוסופי "גשר" הגיעו להפגין כשהם מצויידים בשלטים, נגד מה שהם מכנים "גזר דין מוות בשיטת הסלמי". בעוד שבמסדרונות העירייה מנסים לשדר עסקים כרגיל, השטח בוער וההורים מזהים את מה שהם מכנים "ההשתלטות החרדית".

לפני כ-5 שנים הוקם בית הספר "גשר" על ידי ראש העיר לשעבר עליזה בלוך, כמודל של "קהילה חינוכית לומדת". זהו מוסד שבו הילדים לא רק יושבים מול לוח; הם יוצאים מדי שבוע ליער הסמוך ברחוב דוד רזיאל, לומדים מלאכת כפיים, שיר ותנועה, ומתפתחים דרך למידה הוליסטית המחוברת עמוקות לקודש. המוסד, המונה כ-170 תלמידים, בנוי במבנה ייחודי של מרחבי למידה ספירליים: מרחב א'-ב': "לומדים, משחקים, מצליחים"; מרחב ג'-ד': "לומדים, בוחרים, מצליחים"; ומרחב ה'-ו': "לומדים, יוזמים, מצליחים".
אלא שנתוני הצמיחה האופטימיים נתקלו בחומה בצורה של החלטות מנהליות. ראש העיר שמוליק גרינברג, החליט לבטל את מעמדו של בית הספר כ"על-אזורי" ולהפוך אותו לשכונתי בלבד, מהלך שמאיים לגדוע את חבל הטבור של המוסד.

הבטחות בחדרים סגורים

השבוע חלה התפתחות בעקבות הלחץ הציבורי: פגישה טעונה התקיימה בין הנהגת ההורים ומנהלת בית הספר לבין ראש מינהל חינוך יוסי גולדרינג. במהלך הפגישה התחייב גולדרינג כי כל ערעור של משפחה שלא יכלה להירשם ל"גשר" בשל היותה מחוץ לשכונה, יתקבל באופן גורף. הנהגת ההורים כבר הודיעה כי תלווה את המשפחות ותוודא שההבטחה הזו לא תישאר על הנייר בלבד.
בעירייה טוענים כי נכון להיום חלה עלייה במספר הנרשמים מהשכונה ביחס לשנה שעברה, אך נתונים רשמיים לא הוצגו. עם זאת, דרישת ההורים להחזיר את הגדרת בית הספר כ"על-אזורי" נדחתה על הסף. בנוסף, מדיניות העירייה נותרה קשיחה לגבי משפחות ממועצה אזורית מטה יהודה, שבשלב זה כניסתן נחסמת, אם כי ההורים מבהירים כי "טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין".

"קו אדום בקואליציה"

שי אפרתי אב המתגורר במגדל המים שגר בעברו באיטליה, שיתף בכאב: "אנחנו מרוצים מאוד מבית הספר, רשמנו שלושה ילדים וגם את הרביעית נרשום. זהו בית ספר איכותי ורב תחומי שנותן מענה ייחודי לכל הצרכים החינוכיים. לי אין בעיה לרשום את בתי כי אני מתגורר בעיר הותיקה, אבל אני חושב על ההורים ברמה א' שרוצים להירשם ועל עתיד המוסד. אם לא יהיה רישום מחוץ לעיר הוותיקה – בית הספר פשוט ייסגר".
רחל ריינפלד תושבת רחוב הנורית ומהמשפחות הראשונות בבית הספר, הוסיפה בגאווה: "אנו גאים במהלכים שנעשים כאן. מצד אחד לומדים ליב"ה מלאה של משרד החינוך, ומצד שני יש למידה חווייתית שמותאמת לכל גיל. זהו שילוב שבונה את הילד".
כשעברנו ברח' הגפן הבת שלי שאלה אותי, אמא, יש כאן המון מוסדות חינוך, למה דוקא את שלנו סוגרים?
הלחץ חלחל גם אל חברי המועצה. משנה ראש העיר, רינה הולנדר שיתפה: "שאלתי את הילדים מי רוצה ללמוד ב'גשר'? 100% הרימו יד. אני לא מכירה בית ספר שבו כל הילדים כל כך שמחים להגיע אליו". הולנדר הבטיחה כי מי שמתגורר בשכונות הרמה יוכל להירשם בסבב השני.
משנה ראש העיר משה שטרית הוסיף: "גשר הוא מוסד ייחודי וחייב להיות פתוח לכולם. ראש העיר הבטיח לנו שכך יהיה ואנו מצפים שיעמוד במילתו. זהו קו אדום עבורנו".
חבר המועצה נתי גבאי סיכם: "לא נאפשר לראש העיר למסמס את ההבטחה שבית הספר לא ייסגר".

שיטת הסלמי: התחזית הקודרת

למרות ההבטחות של גולדרינג, הורי "גשר" לא משתכנעים בקלות. הם מזהים את "שיטת הסלמי": השארת המוסד כ"שכונתי" תגרום להרשמה דלה לכיתה א'. בשלב הבא, העירייה תטען כי "אין ברירה" אלא למזג כיתות או לשלוח תלמידים לבתי ספר אחרים "לטובתם הפדגוגית".
החשש הגדול הוא שבתוך שלוש שנים, המבנה ברחוב רזיאל, הסמוך לרחוב בר אילן המתחרד, יתפנה מיושביו ויעבור למגזר הליטאי, המגזר ממנו מגיע ראש העיר. הכל ייראה "מקצועי" ו"תקין", אך המטרה, לטענת ההורים, היא חיסול המודל האנתרופוסופי לטובת אינטרסים מגזריים.

הנהגת ההורים מסכמת בנחישות: "נמשיך להיאבק על המשך שגשוגו וצמיחתו של בית החינוך היחיד מסוגו בעיר. ללא פתיחת השערים באופן רשמי לכלל העיר ולמטה יהודה, הגשר הזה נמצא בסכנת קריסה ממשית".