בבית שמש של שמוליק גרינברג, קו הרקיע משתנה במהירות: קרוואנים על הגגות מקבלים היתרים וצומחים באין מפריע. אך על הקרקע, ב"כיכר הצדק" שהוקמה לזכר מפקד המשטרה ובתו שנרצחו בדם קר, המציאות עגומה. כשהאלפקות הירוקות הופכות לצמחים קמולים, עולה השאלה: האם בקומה השלישית של העירייה שכחו שצדק וזיכרון דורשים טיפוח לא פחות מנדל"ן?
שתים עשרה שנים חלפו מאז הרצח הכפול שזעזע את המדינה. עו"ד נתן ז'ורנו (56), מי ששירת בעבר כמפקד משטרת בית שמש, ובתו ימית (26), נרצחו במשרדם במרכז כלל בירושלים על ידי מאבטח. בית שמש, העיר שנתן היה חלק בלתי נפרד מביטחונה ומהנוף החברתי שלה, בחרה להנציח אותם בדרך מעוררת השראה: "כיכר הצדק". הכיכר, שנקראה על שם עבודתם וערכיהם, הפכה לנקודת ציון עירונית עם ארבע דמויות של למות (או אלפקות) המפוסלות מצמחייה חיה ורעננה.
מניקיון וטיפוח – להזנחה כואבת
בתקופת הקדנציה הקודמת של עליזה בלוך, הכיכר הייתה סמל לאג'נדה של עיר מטופחת ומכבדת. הזיכרון של נתן וימית ז"ל, יחד עם הכבוד לאחותו של נתן, העיתונאית חנה ז'ורנו, נשמר דרך תחזוקה מתמדת של הריאות הירוקות הללו.
אולם, עם חילופי השלטון והצהרת המוטו "אפשר אחרת" של ראש העיר שמוליק גרינברג, נראה שמשהו בסדרי העדיפויות השתנה. בעוד שבקומה השלישית בעירייה דואגים לקדם היתרים המאפשרים לקרוואנים "לצמוח" על גגות המבנים ברחבי העיר, הצמחייה בכיכר הצדק הולכת ונובלת.
הפרדוקס של בית שמש: קרוואנים פורחים, זיכרון נובל
הניגוד בשטח זועק לשמיים:
על הגגות: תנופת בנייה של קרוואנים שזוכים לאור ירוק מהרשות.
על הקרקע: אתר הנצחה למפקד משטרה מוערך שהופך למיצג של הזנחה.
האלפקות הירוקות, שסימלו חיים והמשכיות, משחימות כעת תחת השמש. תושבים המבקרים במקום מספרים על תחושת אכזבה עמוקה. "זה מרגיש שכבר לא חשוב איך העיר נראית או איך אנחנו מכבדים את המתים שלנו," אומר אחד התושבים. "העיקר זה לאשר עוד מבנה ועוד קרוואן. הזיכרון של נתן וימית ראוי ליותר מזה".
האם "אחרת" זה פחות מכבד?
הנצחה היא לא רק שלט על כיכר; היא המחויבות של הרשות לשמר את הכבוד לאלו שנתנו את חייהם למען הציבור. המדיניות הנוכחית, שבה מתן היתרים לקרוואנים נראה כעסק דחוף וחשוב יותר מתחזוקה בסיסית של אתרי מורשת וזיכרון, מעלה שאלות נוקבות על הערכים שמובילים את העירייה כיום.
האם בקומה השלישית יתעוררו לפני שהאלפקות בכיכר הצדק ייעלמו כליל? הציבור בבית שמש, ומשפחת ז'ורנו בפרט, מחכים לראות האם ה"אפשר אחרת" כולל גם חזרה לערכי היסוד של כבוד, טיפוח וצדק – לא רק על הנייר, אלא גם בגינון העירוני.
