הופעה היסטרית בבית שמש: "מלך הציצית" כבש את האמפי, רינה הולנדר זכתה לתשואות

ביוזמת משנה ראש העיר רינה הולנדר התקיימה הופעה יוצאת דופן באמפי של בית הספר ברנקו וייס של הזמר בן צור שמשכה אליה קהל של כ-1,000 צופים. הקהל, שהורכב בחציו מבני נוער נלהבים, בחר לעמוד כל ההופעה למרות שהוצבו כיסאות לכולם. כמחצית מהקהל העדיפו לעמוד בק הגדרות, קרוב ככל האפשר ל"מלך".

האירוע הפתיע רבים בעוצמת ההערצה של הקהל, ובפרט של בנות הנוער, כלפי בן צור – זמר שעד לאותו ערב לא היה מוכר לרבים בבית שמש. הבנות, שעמדו בחזית, הכירו את כל מילות השירים והשתתפו בהתלהבות במופע המחשמל. תופעה זו של הערצה יוצאת דופן לזמרים מעלה שאלות על שאיפותיו של הדור הצעיר, שנראה כי הוא מעריץ זמרים מאשר רופאים וכד'.

נקודה בולטת נוספת בהופעה הייתה זהותו של הזמר. בן צור עלה לבמה כשהוא לבוש בציצית שפתילותיה נראו היטב, אך ללא כיפה, מה שעורר תהיות בקרב הקהל. על פי ההלכה, אין חובה בחבישת כיפה, וכן אין חובה ללבוש ציצית אם אין לך בגד 4 כנפות, אך מי שבחר לקנות בגד 4 כנפות ולשים ציצית אכן יש לו מצוה מהתורה בשונה מכיפה ועל כן הבחירה של הזמר בהחלט נכונה, סביר להניח כי הוא מסורתי שורשי.

לרווחת המשתתפים הוצבו דוכנים סמוך לאמפי שמכרו שתייה ופופקורן, כמו כן הוצבו שירותים כימיים.

קרדיטים

האירוע כולו היה מחווה של רינה הולנדר לציבור הדתי-לאומי, ששלח אותה למועצת העיר. היא עלתה לבמה וזכתה לתשואות רמות על היוזמה. מאחורי ההפקה עמד צוות מסור: מנהל הרכש בעיריית בית שמש דוד וקנין, שהפיק עד כה את אירועי המגזר הדתי-לאומי והחרדי, הנחה את הערב ושידך בין הזמר להולנדר. מטעם עיריית בית שמש מי שעמלה על כל הפרטים הגדולים כקטנים היא אביבית גנון, סייע לה נדב מיימוני.

האירוע הזה עבור העירייה היה בעל חשיבות גבוהה, מאחר ובקיץ הזה לא היו עוד אירועים, וזה בא לידי ביטוי בנוכחותם של ראש העיר, שמוליק גרינברג, שנשא דברים לפני השיר האחרון, ודובר העירייה, אלי ג'אן, שהיה נוכח מההתחלה ועד הסוף.
נציין כי מבין כל חברי מועצת העיר, היחיד שהגיע להופעה היה עדן בן שטרית כשהוא מלווה בבת זוגתו אלינור בן שטרית.

למרות הצלחת המופע, הוא הסתיים במפח נפש עבור קהל מעריצות שקיוו להצטלם עם הזמר בן צור, אך הוא ברח מהבמה במפתיע, כשהוא מוקף במאבטחים, היישר אל מיניבוס ההסעות. התנהלות זו של בן צור עוררה ביקורת וציפייה שילמד מזמרים ותיקים יותר, כמו שלמה ארצי, כיצד להתייחס לקהל מעריציו. יתכן והוא חשש שיתנפל עליו ההמון וחס וחלילה יקרה אסון, אנו נדון אותו לכף זכות.