כשמסתכלים על בית שמש, קשה לפספס את המציאות הכלכלית המורכבת של העיר. היא מדורגת באשכול 2 (מתוך 10) במדד האשכולות החברתי-כלכלי, ומאכלסת בתוכה אוכלוסייה שרבים מבניה מתמודדים עם קשיים כלכליים יומיומיים. אלא שהיציבות הפיננסית של העירייה לא תואמת את נתוני האוכלוסייה.
על פי דירוג האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות, שנע בין 1 ל-255, עיריית בית שמש זוכה לציון מרשים של 131 לשנת 2023. הדירוג הזה מציב את בית שמש במרכז הדירוג ואף גבוה יותר מערים בעלות ריכוז חרדי גבוה. לשם השוואה, הערים האחרות נמצאות הרחק מאחור: עמנואל (24), רכסים (38), קרית יערים (54), ביתר עילית (64), מודיעין עילית (65), אופקים (78), אלעד (92), ואפילו בני ברק (129), המשופעת במפעלים סביבה, נותרה מאחור.
הכיצד מתקיים אי של יציבות פיננסית בים של עוני?
מקורות האיתנות הפיננסית של עירייה נעוצים ביכולת גבייה יעילה וניהול תקציב נבון. ניתוח הנתונים לאורך השנים מגלה שהאיתנות הפיננסית של עיריית בית שמש נשמרה באופן עקבי, עם דירוג ממוצע של 125 כבר בשנת 2017, בתקופת כהונתו של ח"כ משה אבוטבול.
העובדה שהיציבות הפיננסית הזו נשמרה לאורך תקופות כהונה של ראשי עיר שונים מוכיחה שהתהילה לא שייכת רק להם. נראה שמי שעומד מאחורי הניהול הפיננסי המוצלח הוא אדם אחד: גזבר העירייה הוותיק, אריה ברדוגו, שמכהן בתפקיד כבר למעלה מ-30 שנה.
סיפורה של עיריית בית שמש הוא דוגמה ומופת לכולנו. הוא מוכיח שגם גוף (או משפחה, או עסק) שמתמודד עם קשיים כלכליים יכול לשמור על איתנות פיננסית לאורך זמן, בתנאי שהוא מתנהל באחריות ובחוכמה. המפתח הוא ניהול שמבוסס על היכולות הפיננסיות הקיימות, ולא על רצונות או משאלות לב. אין פלא שברדוגו נבחר לכהן גם כיו"ר איגוד הגזברים הארצי – עדות נוספת למקצועיותו ולחשיבותו. כמו כן הוא מכהן בתפקידים בכירים ארציים רבים כדוגמת יו"ר הועדה למינוי רואי חשבון ועוד.
לנו, כתושבים, נותר רק לקוות שעיריית בית שמש תשכיל להמשיך ולשמר את הכישרונות שבה, להשקיע בחיזוק המחלקות המקצועיות ולהפוך אותם לאגפים, ובעיקר – לשמור על ניהול ציבורי אחראי ונקי מאינטרסים פוליטיים זרים.
