תעודה או תעודת הערכה?

שנת הלימודים מסתיימת והילדים שבים הביתה עם תעודת סיום שנה. ממש לא חשוב מה כתוב בתעודה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק).

אירוע חלוקת התעודות הוא מרגש ומשמח, עבור ההורים והילדים – כשהם תלמידים טובים, העומדים בציפיות של כולם. אך מה קורה כשילדינו מגיעים עם ציונים נמוכים או נמוכים יותר מכפי שציפינו? הילד אינו ממהר להוציא את התעודה מהתיק, מאחר ואינו רוצה לאכזב את ההורים.
כיצד ראוי שנגיב לתעודות של הילדים, ואיך פחות רצוי?

לנו כהורים חשוב לעשות את ההפרדה בין התעודה שהיא בסך הכל מסמך שמסכם את ציוני הילד לתקופת זמן נתונה, לבין הילד שאוחז בה: אמנם יש לילד שלנו אחריות עליה, אבל היא לא המהות שלו.
חישבו לרגע, על מה מעידה תעודת סיום השנה? האם היא מעידה על מי הם ילדינו? בוודאי שלא. האם היא מעידה על היכולות שלהם? לא בדיוק. היא מעידה אולי על מצב הרוח והנפש שלהם בעת המבחן (לחץ/ מתח/ חרדה) שהביא לתוצאות מסוימות ברגע נתון.
האם אנו מרגישים שתעודה טובה מעידה עלינו כהורים, ולהיפך, תעודה גרועה או כישלון של הילד הוא גם כישלון שלנו? חשוב לזכור! התגובה של ההורים חשובה יותר מאשר ההישגים עצמם.
איך נגיב בעת קבלת התעודה?

• היו מודעים למקום (הרגשי) שממנו אתם מגיבים.
התגובה שלנו לציונים של הילדים שלנו הרבה פעמים קשורה אלינו, ולא באמת לילדים שלנו, ומן הראוי שנהיה מודעים לכך. יוצא לנו, למשל, לפגוש הורים, המציבים דרישות גבוהות מאד מהילדים שלהם, בעיקר כי הם קודם כל מציבים דרישות גבוהות מעצמם, בגלל שהם חייבים להיות “מושלמים” והם מצפים גם מהילדים שלהם להיות כאלה.
הורים אחרים תפסו את עצמם כתלמידים לא מספיק טובים כשהיו הם עצמם ילדים, והם מבקשים לעשות תיקון, ואולי אפילו באופן בלתי מודע, דרך הילד.
כשנהיה מודעים לכך נוכל להשתדל יותר לא להפיל על הילד את התיקים הרגשיים שאנחנו נושאים איתנו במהלך חיינו.

• שבו עם הילד לשיחה כנה
גם אחרי עבודה אישית שלנו כהורים עם עצמינו, יכול להיות שאנו בכל זאת חשים שהציונים לא משקפים את היכולות של הילד. סביר להניח שאתם גם לא מופתעים, כי הייתם מודעים למצבו של הילד בבית הספר, אבל התעודה היא בבחינת צלצול תזכורת לכך שיש פה איזשהו קושי אובייקטיבי שהילד מתמודד איתו.
אז מה עושים? דברו עם הילד. נסו לברר איתו איך הוא מרגיש ביחס לציונים. עודדו אותו על הדרך ולא על התוצאה – כאשר הם מאוכזבים מהישג מסוים, נזכיר להם שראינו את המאמץ שלהם, ואת התכונות של נחישות, התמדה והשקעה.

• התעכבו על החוזקות של הילד
תמיד חשוב שתתעכבו על המקומות החזקים של הילד, פרגנו לו על חוש אחריות כלפי האחים הקטנים, עזרה להורים בבית, נדיבות, כישרון בשירה, דמיון ומעוף והפגנת אמפתיה כלפי האחר, כל ילד והחוזקות שלו, הכישרון שלו, התכונות והאופי שהופכים אותו למי שהוא, מיוחד ויחיד.
האחד מוצלח בשירה ואחרת ממש טובה בחשבון, אחד בעל יכולת מוטורית מצויינת ואחרת היא בעלת יכולת חברתית נפלאה. ויש כאלה שמצויינים בלהיות שקטים ולהתבונן, ואחרים מצויינים בלשבור את הכללים וישנם כאלה שטובים בדברים שעל פניו נראים לנו לא מתאימים אך בעתיד יהיו בעלי ערך רב לבוגרים שהם יצמחו להיות.
לא כולם יכולים להיות מצטיינים בהכל כל הזמן (ואגב, גם אנחנו, כהורים ואנשים, איננו מצטיינים בהכל כל הזמן).
חשוב לשוב ולהזכיר לו כל הזמן, את הכוח שיש בו. הוא יאמין בעצמו ויידע שהוא מסוגל, וימצא את הנתיבים להשיג את מטרותיו, כשנתייחס אליו כך, הוא יצמח ויפרח!

• תעודת הערכה – ערכים לחיים!
נשים דגש על תעודת ההערכה ובקניית מידות טובות להראות לילד שאלו הציונים האמיתיים. לב טוב, אחווה, חברות, שמחה, אושר, כבוד ויושר. אותם הנושאים יותר חשובים מכל שאר המקצועות הנלמדים, כי בכל המקצועות בתעודה האחרת נבחנים רק על מה שבמחברת, אולם בעידוד, תמיכה, אהבה חסד וצדקה
נבחנים בכל דקה ודקה… אם יחוש ילדיכם התמקדות, עידוד ותמיכה בעיקר העיקרים, ימצה בהצלחה את ‘מיטב’ כישוריו ויגיע למלוא הישגיו. שלהמשך חייו תהיינה משמעותיות.

ילדים מסוימים הם כמו מריצות – יש צורך לדחוף אותם.
אחרים הם כמו עפיפונים- אם לא תקשור אליהם חוט – הם עשויים להתעופף.
ילדים מסוימים הם כמו קרון – יש צורך למשוך אותם,
אחרים הם כמו חרס, שבירים ועלולים להתנפץ,
אלא אם כן נטפל בהם בזהירות,
וישנם שהם כמו מים שקטים, חודרים עמוק ואחראים.
כולם יקרים וחביבים!
וכאשר נמצא את הדרך לליבם של כל אחד ואחת, אכן נמלא את תפקידנו כהלכה.
אז בואו יחד,
אתם ההורים נעשה הכל לקדם את ילדינו כמיטב יכולתנו.

השאר תגובה

כתבות אחרונות