פרק ב’ – המבוגר האחראי

כשהמנהיג מתבגר, הוא כבר לא מנסה לשכנע אף אחד, הוא מתייעץ עם כולם אבל מחליט לבד. למנהיג שלנו יש קבלות, הוא כבר לא צריך להרים את קולו, הוא מדבר לאט ובטוח, מי יעז להיכנס לתוך דבריו?

שלא כבעבר, היום הוא הדור בלבושו, אינו מנהל מלחמות, ויושב מאחרי הפלזמות, כולו אומר כבוד.

אבל מגיעים שחקנים חדשים לזירה, וכעת יש שני שלבים, הראשון הוא לקצץ להם את הכנפים לפני שילמדו לעוף, להראות להם מי אני כדי שהבינוניים האלה ידעו מי אני, אני ישצוף ויקצוף ויראה להם מאיזה עץ עושים גיטרה.

לאחר הקורס המזורז שבו המנהיג הראה לדרדקי את יכולותיו הוא אומר ניתן לילדים לשחק לשחק לפנינו, אני עולה דרגה.

פרק ג’ – זקן השבט

והוא אכן עלה דרגה! מעתה הוא ייקרא ‘זקן השבט’ עייני כולם נשואות אליו, בזה אחר זה עולים אליו לרגל ונהנים ממנו עצה ותושייה, כולם שותים בצמא את דבריו.

הם ממתינים לראות האם הוא יחתום על ההסכם או לא? רגע הוא אמר לנו שכן.

-נשלח לו ווצאפ…

+לא!!! הוא לא מ’הזמינים האלה’, אין לו ווצאפ.

-בוא נתקשר אליו, הוא חייב לענות לנו…

+ואאוו הוא לא זמין…

מתח!!! טררררם!!!!!!!

והוא לא זמין

הוא ספון בד’ אמותיו ואומר לעצמו איך אני יכול לחתום על דבר כזה? אין לי אמון לו בראש העיר ולא בחלק מהחברים, ניכנס בפנים כולנו יחד, רק נריב שם.

ואם היא שוב תֶרָמֶה… שמשה (סגרה”ע שטרית) יקח הכל לידיו יכנס למשא ומתן ואני מאחריו, רוצים לחתום תחתמו, אותי כבר לא ישקרו, אין לי כח למלחמות שעולות לי בבריאות, שהייתי צעיר עשיתי את זה כמו שצריך, היום הגיע תורכם.

אני הולך לדרכי, אני יודע שעשיתי המון למען העיר בית שמש, הגיע הזמן לכתוב ספר על העיר ולפקח עליכם מרחוק…..

רגע אחד! האם באמת אפשר לסמוך עליהם? אני אפרוש וישאיר את הזירה לידיהם? או שמא בית שמש כבר נפלה שְׁדוּדָה לידי החרדים?

לפרוש או לא לפרוש?

הבנתם מה זה זקן השבט? אחד שלא חושב על עצמו, אלא טובת העיר לנגד עיניו. אשרי האיש אשר מילא את אשפתו ממנו.

שלום אדרי! שירבו כמותך בישראל.