סיפורים מזעזעים
שוחחנו עם הרב אהוד יהודה שולמן, תושב הקריה החרדית שחלה בקורונה, הוא ורעייתו. השניים השתמשו במחולל חמצן של ‘עזרת אחים’.
“זה התחיל אצל אשתי”, הוא מספר, “היא נדבקה בקורונה וכעבור זמן מה החלה להרגיש שחסר לה אוויר. התקשרתי לרב קאפ, ובתוך זמן קצר מאוד כבר המתין לנו ‘מחולל’ חמצן ליד הבית. המכשיר היה ממש חדש, ראית שהשתמשו בו אולי פעם או פעמיים, מבריק ומצוחצח.
“אשתי מדדה סיטורציה והתחילה לקחת חמצן. התברר לנו שחלק גדול זה החלק הנפשי. עצם זה שאתה חושש מזה שאין לך אוויר, כבר גורם לך להרגיש בקוצר נשימה. לכן רק העובדה שיש לה ‘מחולל חמצן’ ליד המיטה כבר הרגיעה אותה, ונתנה לה ביטחון.
“אחרי יומיים גם אני התחלתי להרגיש שחסר לי אוויר. מדדתי סיטורציה וראיתי שרמת החמצן מתחילה לרדת. הרופאה בקופת החולים עקבה אחרי המצב שלנו דרך הטלפון ואמרה לי שאם הסיטורציה יורדת אנחנו חייבים להתפנות לבית החולים, ולא לסמוך על מחולל החמצן. לשמחתי לא היתה לי התלבטות גדולה, כי בסך הכל פעמיים ירדה לי הסיטורציה ל-92 אחוזים, ומיד השתמשתי במחולל החמצן והמצב השתפר מיידית כך שלא הייתי צריך להתפנות לבית החולים.
“בסופו של דבר, אני השתמשתי במכשיר הרבה יותר מאשתי, היו ימים שממש נזקקתי לו כמה וכמה פעמים במהלך היממה, כל פעם למשך זמן של בין עשר דקות לחצי שעה.
“אם לא המכשיר הזה, גם אני וגם אשתי היינו צריכים להתאשפז במקביל בבית החולים… הבית היה נשאר בלי ההורים בתקופת החגים. רק מלחשוב על זה נהיה לי לא טוב. שלא לדבר על כל הסיפורים שמספרים על בתי החולים, זה נורא ואיום.
“לבת שלי יש חברה שמתנדבת כסייעת לחולה באחד מבתי החולים הגדולים בארץ”, הוא מספר, “היא נכנסה לשם לשבוע שלם, לאחר שכמובן החלימה בעצמה מקורונה. הסיפורים שאנחנו שומעים ממנה, מזעזעים. כל הזמן היא רואה חולים צמאים, אין מי שייתן להם לשתות, חולים שנאנקים ואין איש צוות באזור שיוכל לגשת ולעזור להם, המצב שם ממש מזעזע. מחולל החמצן של עזרת אחים, הציל אותנו. ממש כפשוטו, הציל את החיים שלנו”.
במהירות וביעילות
הגב’ ד. לוי, המתגוררת ברמה ב’, שחלתה גם היא בקורונה, מתארת מצב דומה: “ברגע שהרגשתי קשיי נשימה, בעלי התקשר לרב קאפ, ואחרי שעתיים כבר היה מכשיר ליד הדלת שלנו. הסיטורציה שלי ממש היתה בירידה בחלק מהמקרים. אם הייתי מגיעה לבית החולים היו מסווגים אותי כחולה במצב קשה, ואולי חלילה אפילו היו מנשימים אותי. בהחלט היו ימים של חשש ודאגה, לא ידעתי אם אני נוהגת נכון כשאני מחליטה להישאר בבית למרות הכל, אבל ממש פחדתי מבית החולים.
“בסופו של דבר התאוששתי ב”ה והחלמתי. זה לא מה שהיה קודם. חשוב שאנשים ידעו, מי שחלה בצורה רצינית, סובל מזה גם אחרי ההחלמה. אני לא יודעת כמה זמן, ואני מקווה שזה יעבור בהקדם, אבל אני עדיין חלשה מאוד, ישנה הרבה, מתעייפת מהר, זה לא מה שהיה. אני שומעת תיאורים דומים מחולי קורונה רבים אחרים שהחלימו, כולל כאלו שלא נזקקו לחמצן ושלא סבלו מתסמינים חריפים. זאת לא שפעת, זאת מחלה מסוכנת וקשה, שמשאירה נזקים גם אחרי שהיא חולפת”.
לדבריה, העזרה של ‘עזרת אחים’, הקיפה את כל הבעיות שעימן מתמודדת משפחה עם קורונה: “זה גם מחולל החמצן ומכשיר הסיטורציה, זה גם אוכל מבושל שהגיע כל יום והמתין לנו ליד הדלת, גם תעסוקה לילדים הקטנים והגדולים עם פאזלים, וספרים משחקים ודפי ציור וצבעים ולורדים, ממה כל יום הפתעה, ובעיקר זאת ההרגשה שיש מי שמוכן לעזור לך בכל מה שלא תצטרך. להוריד את הזבל? אין בעיה, יש מתנדב שיבוא ויעשה את זה בשמחה. צריך ללכת לשלם חשבון חשמל ואין לנו כרטיס אשראי? טופל במהירות וביעילות. הכל טופל מיידית, ממש נשארנו פעורי פה אל מול החסד הענק הזה, הפעילות הבלתי פוסקת, וכמות המתנדבים שנתקלנו בהם. אשריכם ישראל, אשריכם תושבי בית שמש שיש לנו כזה ארגון בתוכנו”.
בעל כרחו
חיזוק מפתיע לפעילות של ‘עזרת אחים’ וארגוני החסד הרפואיים החרדיים, הגיע השבוע מכיוונו של הפרשן הכלכלי של עיתון ‘הארץ’, נחמיה שטרסלר.
שטרסלר, שלא פעם יצא במתקפות קשות מאוד על הציבור החרדי ועולם הישיבות, נאלת הפעם להוריד את הכובע ולהודות על האמת.
“אנשי מאה שערים לא סומכים על בתי החולים, שהפכו לדבריהם ל”מדגרות קורונה”, הוא כותב בעקבות כתבה שהתפרסמה בתקשורת על פעילותו של ארגון ‘חסדי עמרם’, שמשאיל ‘מחוללי חמצן’ וציוד רפואי בשכונת מאה שערים בירושלים.
“יש ממש בדבריהם”, מודה שטרסלר. “פעמים רבות מדי אנשים נכנסו בשערי בתי החולים עם קצת חום ושיעול, ויצאו משם במצב מאוזן מכוסים בסדין. הרי ידוע שיש הידבקויות קשות בבתי החולים, שחלונותיהם סגורים הרמטית — טעות קשה.
“חסדי עמרם” מספקת לבעלי התסמינים מחוללי חמצן במהירות וביעילות, וגם שולחת להם רופא ותרופות. והעיקר: החולה נשאר בביתו, ליד משפחתו, בסביבה נקייה מווירוסים, וכך הוא מבריא טוב יותר מאשר בבית החולים. כלומר: רפואה קהילתית במיטבה.
“במשרד הבריאות צועקים חמס”, הוא מתאר: “אנחנו רוצים לפקח!” הצילו, רק לא אתם. רק לא להביא את מי שנכשל לחלוטין בכל מה שעשה. הרי במקום מחוללי חמצן הוא ישלח טפסים לרוב, ובמקום בדיקות מהירות נקבל עיכובים, טעויות ואובדן מבחנות. תנו ל”חסדי עמרם” לעבוד בשקט, ולכו ללמוד שם יעילות וצניעות”.
מיטב - החדשות של בית שמש
