המשאית החלה ממוצ"ש ברמה א', וביום ראשון הסתובבה בעיר הותיקה, התושבים יצאו למרפסות והריעו בקול גדול למשאית. ביום שני המשאית הסתובבה בשכונת המשקפיים וברמה א', ומשם נסע מר וקנין שעובד ללא לאות למושב ישעי בתור אחראי על מופע הפיוט הישראלי בשיתוף האומנים ליאור אלמליח ומיכאל פרץ.

ביום שלישי המשאית הסתובבה בשכונות שיינפלד, גבעת שרת, ושכונת סביון. וביום רביעי ברמת בית שמש מ3 – בבתים הצמודי קרקע הסמוכים לפארק ירמות, וברחוב נחל עין גדי.

והיום ביום חמישי יום האחרון של חנוכה המשאית הסתובבה בשכונת רמת נריה, מגדל המים, וגבעת שרת. באחת התחנות המשאית עצרה ליד סניף תנועת הנוער אריאל, בשעה שבכירי העירייה חנכו את המקום.

פגשנו עיר אהובה וחמה מספר דוד וקנין, עיר שגם ביום גשום תושביה יורדים למטה, שרים ורוקדים לכבוד החג. אני מודה לבורא עולם שנתן לי כוחות כאלה לשמח אותכם. תודה לראש העיר ד"ר עליזה בלוך, לאלישיב גוטמן ממונה מחלקת מורשת ישראל, לסגנית ראש העיר עו"ד רינה הולנדר, לחברי היקר מנהל אגף חירום וביטחון צחי אלימלך, וצוות הקב"טים שהיו צמודים אתי בכל הערבים, לבני משפחתי שסבלו השנה שלא הקדשתי להם אפילו ערב אחד (במאמר המוסגר נאמר שדוד הוא אבא ובעל למופת המעניק חום ואהבה לאשתו ילדיו, לא פעם ראינו סטטוסים שלו שהוא מבשל אוכל לכבוד החגים, מוכשר הבחור).

ואחרונים חביבים לכם חברים יקרים, אני מברך אתכם בבריאות, אושר, שמחה בלי גבולות, ושהיום הקדוש שנקרא זאת חנוכה שהגיע לשלמות גדולה יאירו הנרות לכם באור גדול.